מהפכת הבינה המלאכותית אינה רק קפיצת מדרגה טכנולוגית, אלא תהליך עמוק המעצב מחדש את זהות האדם, יחסיו החברתיים וחיי הנפש שלו. לצד ההבטחה לזינוק ביצירתיות, נגישות חסרת תקדים לידע ושגשוג מקצועי, צפים חששות כבדים מפני ניכור, שחיקה באינטליגנציה הרגשית וטשטוש הגבול בין אמפתיה אנושית אותנטית לחיקוי טכנולוגי. השבוע דנו פרופ' רפי קרסו וצ'רלי בוזגלו בהשפעת הטכנולוגיה על הנפש.
בעוד שצ'רלי בוזגלו רואה בבינה המלאכותית כלי המגרה את היצירתיות, פרופסור רפי קרסו הביע חשש עמוק מהניוון החברתי שהיא מייצרת. לטענת קרסו, השימוש המוגבר במכונה "הופך אותך להיות יותר מחובר למערכת האינטרנט ופחות מחובר לאנשים אחרים", דבר שלדבריו "מחבל באינטליגנציה הרגשית". הדיון העמיק כאשר קרסו ציין כי אנשים מתחילים להתייחס לבינה מלאכותית כאל חבר או פסיכולוג, מה שמוביל לאובדן הצורך באינטראקציה אנושית אמיתית.
ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, הציע להסתכל על ההבדל בין האדם למכונה דרך מושג ה'אינטואיציה' והסופיות האנושית. דורון הסביר כי המכונה יכולה לחקות רגש באופן סטטיסטי, אך היא חסרה את הניסיון שנצרב בגוף ובנפש. "היא לא מתה. אנחנו פה בדרך הזאת באופן חד פעמי", הסביר דורון את המקור לאותנטיות האנושית שאינה ניתנת לשכפול. הוא הגדיר את האינטואיציה ככזו ש"חומקת מכל הגדרה מילולית", והדגיש כי היכולת להבין סיטואציה "מבפנים" היא כיום ערכת הישרדות קריטית לאדם".
ההשלכות של חוסר האמפתיה המובנה במכונה נחשפו בצורה מטלטלת בדבריה של ד"ר איילת גורדון-טפירו, שדנה במקרה טראגי של נער שנטל את חייו בעקבות אינטראקציה עם מודל בינה מלאכותית. היא תיארה כיצד במקום להפנות את הנער לעזרה, המודל "עזר לו לכתוב את מכתב ההתאבדות, נתן לו טיפים איך להחביא את החבל ואיך להסתיר את הדבר הזה מההורים שלו". גורדון-טפירו קראה להטלת אחריות משפטית על החברות המפתחות, וציינה כי החוק חייב להדביק את הקצב הטכנולוגי כדי להגן על הציבור מפני עיצוב מודלים מסוכנים.
במבט אל העתיד, ד"ר רועי סוזנה, חוקר עתידים ובינה מלאכותית, העריך כי קצב ההתקדמות של הבינה המלאכותית הוא כמעט בלתי נתפס. "כל 4 חודשים היא מכפילה את היכולות שלה", ציין סוזנה. הוא חזה כי בעוד 5 שנים כולנו נחיה "כמו מלכים" במובן של נגישות לידע, כאשר לכל אדם תהיה גישה לייעוץ רפואי ומשפטי ברמה של "ועדה של הרופאים המומחים הגדולים ביותר בעולם". עם זאת, סיכמו השלושה כי למרות יכולות העל של הבינה המלאכותית בתחומי הידע, הצורך האנושי בהקשבה, חום ואמפתיה יישאר כנכס שרק בן אנוש יכול לספק.