"המשכנו לחיל הים והוא המשיך לגולני - זה קינן בו"
יעקב קיסוס, חבר ילדות של איזנקוט, התייחס ליום הגיוס של השניים: "הגענו לבקו"ם ביחד, התחיילנו, פתאום הוא נעלם לנו לאיזה שעה וחזר עם מעיל חי"ר"
רבים בציבור הישראלי מוקירים ומעריכים את דמותו ואישיותו של גדי איזנקוט כרמטכ"ל ואב שכול מהמלחמה האחרונה. יעקב קיסוס, אחד מחברי הילדות הותיקים של גדי איזנקוט, סיפר על ההיכרות רבת השנים עימו ועל התכונות הבולטות של המועמד לראשות הממשלה.
"אני מכיר את איזנקוט 62 שנים. אני מכיר אותו מגיל 3, תיכון, צבא, משפחות אחרי זה, הרבה זמן", שיתף קיסוס. "הוא עובד קשה, הוא רץ בכל פינות הארץ. הוא זוכר הרבה דברים תוך כדי תנועה, שנהרג לנו חייל באילת לפני כמעט שבוע אז מייד בשבע בבוקר קיבלתי את ההודעה. הוא התקשר למשפחה וניחם אותה", סיפר על מה שהוא עושה בימים אלה.
עוד נזכר בתקופה המשותפת של השניים בנעורים ומתקופת המלש"ביות: "אנחנו למדנו כולנו במגמה הימית באילת, היינו מיועדים ללכת לחובלים, הגענו לבקו"ם ביחד, התחיילנו, פתאום הוא נעלם לנו לאיזה שעה וחזר לנו עם מעיל חי"ר של גולני כזה. זהו. היינו בהלם, אנחנו המשכנו לחיל הים והוא המשיך לגולני. זה לא היה משהו שידענו מראש. זה כנראה קינן בו והוא החליט ללכת לשם".
"מכירים את התנהגותו מהבית ספר לא כקונדסון אלא כמישהו שמחייך - אדם שחושב ועושה"
לאחר מכן התייחס לאישיותו של גדי איזנקוט ולתכונותיו: "יש לו התמדה, ענווה, צניעות, מחשבה מעמיקה ואדם מאוד יסודי שמבין היסטוריה, זוכר תאריכים, זוכר אנשים, זה הסגנון של הבן אדם. הוא לא שוכח. הוא קודם כל בן אדם, הוא אמונציונלי, הוא זוכר את זה עם משפחות שכולות ודברים שקורים בדרך. אנחנו מכירים את ההתנהגות שלו מהבית ספר לא כקונדסון אלא כמישהו שמחייך, אדם חושב, עושה, גם כשגדלנו איתו במועדון השייט, הוא שט על 420, דגם של סירה. היינו משחקים כדורגל ואחרי זה היינו יורדים לשוט, בדרך למועדון השייט גרנו בשכונה הישנה והותיקה ביותר באילת, ההורים לא היו משופעים בהרבה כסף. היינו יורדים ברגל, משפחות ביחד, שכונה לא פשוטה, היו מגלים עבריינים לאילת והמשפחות שלנו שמרו עלינו כל הזמן".
בהמשך ציין כי רק ברבות השנים וההתקדמות בשרשרת הדרגות חבריו של איזנקוט הבינו שיהפוך לדמות חשובה ומשמעותית: "אנחנו התחלנו לחשוב בכיוון רק כשהוא היה מפקד חטיבה והוא טיפס הלאה למפקד חטיבת מבצעים ואז הבנו שזה הולך להיות מעלה. אמרנו שהוא טוב מדי כדי להיות רמטכ"ל, יש לו לב, צנעה, הוא לא מתפרץ ושולף מהמותן, אמרנו שצריך מרפקים שמה אבל כנראה הדרך שלו הצליחה".
לסיום, התייחס לתמונת הגיוס המשותפת של איזנקוט וחבריו שגם קיסוס ביניהם: "בתמונה יש חמישה אנשים. התגייסנו כל השכבה מגמה ימית מאילת, מגמה ימית מיועדת לחיל הים. אנחנו המשכנו בחיל הים והוא המשיך בגולני. ליווינו אותו לכל אורך הדרך כולל הפציעה שלו בכניסה לנמל התעופה בביירות שהבהילה אותנו מאוד. הוא חטף רסיס בנגמ"ש שהתיז לו על המצח ואנחנו חשבנו שהוא פצוע קשה. אני חושב שיש לו עדיין רסיס במצח. יש לו מזכרת מלבנון".
