הקנאה האוכלת
פרופ' רפי קרסו וצ'רלי בוזגלו דנו בקנאה שאנחנו חווים לטובה ולרעה ובדרכים להתמודד • וגם: סיפור קצר על קנאה גדולה, מי סובל יותר מקנאה?
תוכניתם השבועית של פרופסור רפי קרסו וצ'רלי בוזגלו ב-103fn עסקה בקנאה, אחד הרגשות המאתגרים שעשוי להיות חיובי ומניע או שלילי ומפיל.
בוזגלו אמר תחילה: "אני לא חושב שקינאתי אי פעם במישהו, כן הייתי מקבל השראה מאנשים שיש להם דברים שהייתי רוצה". קרסו הוסיף: "כשהייתי רואה מישהו שיש לו משהו, אמרתי שאם אשאף לזה אגיע לזה. לשמחתי אף פעם לא שאפתי שיהיה לי מטוס סילון או יאכטה פרטיים. כל הזמן שהשאיפה שלך רציונלית ובתחום האפשרויות שלך, אז זה בסדר ותגיע לזה".
צ'רלי הוסיף: "לגבי הרציונלית ובתחום השאיפות שלך, גם מעבר לזה. זה תלוי בעוד גורמים, אבל האמונה הפנימית זו בערה מטורפת. אנחנו צריכים רק להאמין שאנחנו יכולים, מסוגלים ועשינו הרבה מאוד עבודה. יש כאלה שיגידו 'תפעיל את תת המודע שלך שיעבוד בשבילך'". קרסו אמר בהלצה והוסיף: "אם אתה תצפה עד שהקוסמוס יעשה לך את זה, מצבך יהיה לא טוב. תעשה את זה אתה ותתחיל לעבוד. היקום לא יביא לך אם לא תפעיל את היקום".
סיפור קטן על קנאה גדול (ועץ אורן חמוד)
בתוכנית התארחה נימה קרסו בפינת הסיפור הקצר וחלקה סיפור עם מוסר השכל על קנאה. "בין כל העצים ביער עמד עץ אורן קטן, שהיה מאוד לא מרוצה ממה שיש לו. הוא לא אהב את המחטים שלו, הוא הסתכל על העצים מסביב - לאלון היו משוננים, לאילה היו ארוכים מחודדים, היו עצים עם עלים סגלגלים כמו ביצה וכאלו עם עלים קטנים - רק לאורן היו מחטים". עוד סיפרה נימה: "הוא פנה לבורא עולם והתלונן שלכולם יש כאלו עלים יפים ולו מחטים. בורא העולם חייך ואמר 'לך לישון עץ קטן ומחר בבוקר תתעורר עם עלים'. כך היה והאורן התעורר וגילה שבמקום מחטים, הוא מכוסה בעלים ירוקים ועסיסיים פשוט תענוג. כך גם חשבו העיזים שעברו לידו ולפני שהאורן הספיק להבין מה קורה, הן זללו את כל העלים החדשים, הירוקים והעסיסיים שלו"
בהמשך סיפרה: "האורן פרץ בבכי וזעק לבורא על מה שקרה לעלים שלו, בבוקר האורן התעורר וגילה שהוא מכוסה בעלים מזכוכית. השמש השתקפה דרכם וציירה המון קשתות צבעוניות על האדמה. האורן היה מאושר בעיקר בגלל מבטי הקנאה של העצים מסביב. אבל אז הרוח גברה, העלעלים התנגשו בחוזקה זה בזה וכל האדמה מתחת לענפים התכסתה בשברי זכוכית. העצים האחרים צחקקו, אז האורן צעק לבורא עולם שהכל בגללו וביקש עלים מזהב". לדברי נימה בסיפורה: "בבוקר האורן היה מכוסה כולו בעלעלי זהב והבריק בשמש כמו כוכב גדול. הכיף שלו נמשך עד הצוהריים ואז עברה חבורת אנשים שלא האמינו למזלם הטוב, אז לא נותר עלה אחד על האורן הקטן. אז נוצרה לו סיבה מצוינת לפרוץ בבכי והוא בכה לקבל חזרה את המחטים שלו - ובו במקום קיבל את המחטים חזרה ומאז הוא מאושר איתם".
מקורה של הקנאה
ד"ר אילן רבינוביץ', פסיכותרפיסט, הרחיב על מיקומה של הקנאה: "פרויד חקר רבות את הקנאה, ומלאני קליין שהמשיכה אותו אמרה שקנאה היא יצר נורמלי. פרויד דיבר על התסביך האדיפלי והמשולש בין אבא ואמא לילד - שבו הילד מקנא במערכת היחסים המיוחדת בין האבא לאימא והוא רוצה לסלק אותו מהתמונה". בהמשך הוסיף: "כשהוא מתבגר הילד ומקבל בינה ודעת הוא מנסה לחקות את האבא וזו הקנאה הסוגרת. מלאני קליין אמרה משהו יותר מתוחכם - שיש שני סוגי קנאה, אחת היא הטובה שכוללת חיקוי של דמות אחרת. הקנאה הרעה היא צרות עין - איך אדם מסוים הצליח ואיחולים שליליים לצד השני".
התמכרות ללייקים, וקנאה דיגיטלית
בהמשך שוחחו עם ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, על השוואה חברתית וקנאה במרשתת: "חד משמעית אנחנו יודעים מבחינת רגשות, רגש הקנאה או מה שקוראים לו במילים עדינות השוואה חברתית, זה המוטיב המשמעותי". היא הסבירה כי "אנחנו יודעים שהשוואה חברתית זה אחד הגורמים המשמעותיים לדיכאון בקרב נשים יותר מגברים, שבסופו של דבר מוביל לעלייה בשיעור ההתאבדויות. יש קו ישיר בין הסושיאל מדיה, לצד העלייה המאסיבית של הרשתות החברתיות, לבין שיעורי דיכאון במתבגרות בעיקר".
עוד אמרה: "כשניסו לחקור למה הבינו שכשאנחנו בגיל ההתבגרות, שבו הזהות שלנו נבנית, היא לא נבנית על ידי ההורים אלא על ידי קבוצת השווים. אני כל הזמן מנסה להבין מה המקום שלי במדרג - וכשיש כלי כזה שלא היה, ואין משהו כמו הלייקים שאני מקבל כדי להבין בסוף מה אני שווה ומי שווה יותר או פחות ממני".
