"ההחלטה שהתקבלה היום משקפת ניהול סיכונים"
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, על רקע הורדת הריבית ל-3.25% • לדבריו, "מצד אחד האינפלציה והפעילות, מול כמובן המשך אי ודאות גבוהה"
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, שוחח עם ענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm על רקע הורדת הריבית ל-3.25%.
"ההחלטה שהתקבלה היום משקפת ניהול סיכונים", אמר הנגיד פרופ׳ ירון על ההחלטה. "מצד אחד האינפלציה והפעילות, מול כמובן המשך אי ודאות גבוהה. אבל כשמסתכלים על הנתונים: האינפלציה נמצאת מתחת למרכז היעד באחוז וחצי, ולמרות שאנחנו מודעים לזה שהיא צפויה לעלות בחודשים הבאים, היא אמורה לשהות בשנה הקרובה סביב מרכז היעד. הנדבך השני, הפעילות הכלכלית ברבעון השני אמנם הייתה חזקה, אבל הפעילות ללא ייצוא בחו''ל ממותנת יותר".
עוד הסביר הנגיד: ״האינדיקטורים ברבעון השלישי מראים על התמתנות מסוימת גם של הביקושים וגם מגבלות ההיצע וכמובן השקל החזק. כששמים את כל האלמנטים הללו, הם תומכים בהורדת הריבית הנוכחית״.
״הפעם ההחלטה לא מלווה בתחזית של חטיבת המחקר, בהחלטה הבאה נוציא תחזית חדשה״
על הפחתת ריבית אפשרית נוספת השנה: ״הפעם ההחלטה לא מלווה בתחזית של חטיבת המחקר, לעומת ההחלטה הקודמת שהייתה תחזית שמדברת על ריבית של 3 אחוזים. בהחלטה הבאה נוציא תחזית חדשה, ואנחנו פועלים בעולם שאנחנו מצד אחד מנסים לתת דגלים לאן הכיוון, אבל כמובן פועלים סביבת אי ודאות גבוהה. אנחנו נמשיך לפעול במצב תלוי נתונים וההתפתחויות הכלכליות״.
בהמשך הגיב על נושא תקציב הביטחון ביחס להפחתות הריבית: ״קודם כל, חשוב שכל ממשלה שתקום תנהיג מדיניות תקציבית אחראית ומאוזנת שכוללת החזרה של יחס אחוז לתוצר למסלול יורד ובניית כריות ביטחון פיסקליות חדשות למען זעזועים עתידיים. מצד שני, ישנו מימון צורכי הביטחון, אבל מבלי לדחוק הצידה הוצאות אזרחיות חיוניות. בין היתר, השקעה במנועי צמיחה, דיור, אנרגיה, הון אנושי ולהכניס קבוצות לשיעורי השתתפות בשוק העבודה. בנוסף לכך, הפחתת נושא הנטל הכלכלי שנובע מהיקף שירות המילואים, זה אתגר שיהיה לכל ממשלה שתכנס״.
״ייתכן שהדבר זמני ולכן לא צריך לעשות צעד במקרה הזה״
״בסוף אנחנו חייבים להתכנס לתוואי יורד של יחס חוב-תוצר ולייצר כריות ביטחון פיסקליות, לכן כל גידול בסעיף תקציבי כלשהו כולל תקציב הביטחון צריך להיות מגובה במקורות מימון. הגדלת הכנסות ממיסים או הקטנת הוצאות. לצד זה צריך להמשיך ולחזק סעיפים תומכי צמיחה. אולם לגבי הנקודה הנוכחית, אנחנו באינפלציה של 1.5% ויש לנו את הערכה שנהיה בסביבה מרכז היעד. לכן כנראה שנגיע לתקציב אי שם בחודשים הראשונים של 2027, כך שאת נושא התקציב יצטרכו לנהל סביב הנקודה הזו עבור כל ממשלה שתכנס״.
״קודם כול, אנחנו כמובן גם בהערכות ובניתוחים מבינים מה שקורה בשווקים הגלובליים של מחירי הנפט וגם ספציפית שמחיר הבנזין עלה ל-8.25 ש״ח ומתכללים את זה״, הסביר הנגיד. ״למרות כל הדברים, כל עוד אנחנו בסביבה הזו, אנחנו מעריכים שנשאר לאורך השנה הקרובה בסביבת מרכז היעד. זה החלק המרכזי להורדת הריבית הנוכחית. לגבי ספציפית נושא מחירי הדלק, ייתכן שהדבר זמני ולכן לא צריך לעשות צעד במקרה הזה״.
״אם אנחנו רוצים לראות יותר מכירות, הייתי רוצה לראות את הקבלנים מורידים עוד קצת את המחירים״
״אני לא חושב שאנחנו במשבר דיור, אני חושב שקודם כל ראינו עלייה מסוימת בהיקף העסקאו תבחודשים האחרונים. מצד אחד, זה עדיין לא ההיקף שראינו אי שם ב-2024, אנחנו רואים מצד שני עדיין פעילות גבוהה מבחינת התחלות וגמר בנייה״, הבהיר הנגיד על משבר דיור בישראל. ״אם אנחנו רוצים לראות יותר מכירות, הייתי רוצה לראות את הקבלנים מורידים עוד קצת את המחירים. אולם אנחנו מזהים שבשיעור מסוים בחלק מהפרויקטים ניצול האשראי ביחס למכירות עלה. לא רואים פיגורים אבל מזהים שבפרויקטים מסוימים המכירות לא מדביקו תאת ניצול האשראי וכמובן נמשיך לבחון את הנשוא ואם נצטרך מבחן עם הכלים שלרשותנו״.
״אנחנו כרגע לא רואים פיגורים לא בצד של משקי הבית, ולא רואים בצד של הקבלנים והיזמים באופן כללי. זה לא אומר שבאופן נקודתי לא יראו משהו, אבל אם באמת תהיה התאמת מחירים נוספת אנחנו מעריכים שקצב המכירות יעלה שוב״, אמר לסיום.
