האם איראן תממש את איומיה ותתקוף את הכוחות האמריקנים במיצר הורמוז בעקבות סירובו של הנשיא טראמפ להצעת הפסקת האש שהגישה טהרן? דני סיטרינוביץ, חוקר איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, דן בנושא ופרש את משנתו.
בראשית הדברים סיטרינוביץ' אמר כי תחת הלך הרוחות הנוכחי, בו הנשיא האמריקני דונלד טראמפ סירב להצעת איראן להפסקת אש, טהרן צפויה להקצין. "איראן הולכת להסלים את תגובותיה מול ארצות הברית. אני לא אומר שתהיה הסלמה רחבה, אבל כשהאיראנים מבינים שהמסלול הדיפלומטי סגור, לפי ההצהרות שלהם, הם יעדיפו להסלים כדי להמחיש לארה"ב את מחיר ההפסד, בהינתן זה שהם לא חוזרים למשא ומתן".
לדבריו, "ההחלטה של טראמפ ברורה. הוא מניח שלחץ משמעותי על איראן עדיין יכול להביא להסכם טוב יותר ממזכר ההבנות שהוא הגיע אליו ביוני. אני סקפטי בהקשר הזה. אני חושב שהאיראנים לא יוותרו. אבל זאת התפיסה האמריקנית בנקודת הזמן הנוכחית".
סיטרינוביץ' הוסיף כי הסטאטוס קוו הנוכחי מאוד לא יציב. "האיראנים לא יקבלו מצב שהם לא יכולים לייצר נפט ושאר המדינות מייצאות נפט. וחמור מכך: יש את הסיפור של המצור האווירי, הוא מכאיב מאוד לאיראן. איראן לא מוכנה לקבל מצב שהעולם יתנהל כסדרו ורק היא משלמת מחיר מאוד כבד בשל הלחץ האמריקני. לפחות לפי מה שהם אומרים ברמה הפומבית - הם מתכוונים להסלים. הם לא יתנו לטראמפ את ההזדמנות".
עוד ציין כי הבית הלבן לא צפוי לקבל החלטות דרמטיות על חזרה משמעותית ללחימה טרם בחירות האמצע בנובמר. "טראמפ רוצה שעד בחירות האמצע לא תהיה שום הסלמה, שבבחירות האמצע הוא יראה את התוצאות, ויחליט אם לחזור למלחמה רחבה או כן לחתור להסכם. הם לא מוכנים לתת לו את זה. הם מבינים שטראמפ לחוץ עד בחירות האמצע, גבו אל הקיר. ראינו אתמול פעילות מאוד עצימה של איראן באזור המצרים. אני מאמין שזה יימשך".
על אף חילופי המהלומות המתמשכים לסירוגין במצר הורמוז, "האמריקנים מצליחים להוציא כמות יחסית משמעותית של נפט מהמצרים. זה משתנה מיום ליום, אבל אנחנו מדברים על כמות שלא מתקרבת לאותה כמות שיצאה עד ה-28 בפברואר, 20 מיליון חביות נפט, אבל אנחנו מדברים על כמות די משמעותית שנעה בין 6-7 עד 10 מיליון חביות נפט ליום".
"יש כמה בעיות משמעותיות", הוסיף והמשיך: "זה עולה המון כסף לצי האמריקני ולאנשי הצי האמריקני. בערך מיליארד דולר לחודש רק לאפשר את ההוצאה של המכליות. ובגלל שיש איומים איראנים, עדיין מחירי הביטוח מאוד גבוהים וקשה למצוא מכליות שיעשו את הדבר הזה. לכן למרות ההישג האופרטיבי האמריקני מחיר הנפט לא יורד. הוא למעשה עולה".
על פי סיטרינוביץ', האמריקנים כרגע בעמדה מורכבת. "הם לא רוצים לחזור למלחמה ולתקוף את איראן, למרות שאמרו שיתקפו מכלית תמורת מכלית - הם לא עושים את זה יותר. ועדיין כשאנחנו מסתכלים על הדברים הם מעדיפים שהמצב יישאר ככה. זה הרע ההכרחי מבחינתם, להגיע עד בחירות האמצע ואז לראות מה לעשות. האיראנים בהקשר הזה לא יהיו מוכנים לקבל את הדברים".
עוד הוסיף לגבי הדינמיקה הנפיצה והמורכבת בין מדינות המפרץ, ואמר כי "לפי הדיווחים האחרונים יש פער בין קטאר, כווית ועומאן שרוצות להגיע להסכם עם איראן בכמעט כל מחיר ולסיים את האירוע, לבין סעודיה ואיחוד האמירויות ששינו את עמדתן, ומעדיפות לשמר את הלחץ מתוך הנחה שלהן שאיראן בסוף תיכנע".
על רקע בחירות האמצע בארצות הברית, שיתקיימו ב-3 בנובמבר, סיטרינוביץ' נזהר מלחזות כי לא יישמעו בישראל אזעקות בעקבות שיגורים איראנים. "הייתי נזהר מאוד להגיד את זה. כל עוד אנחנו מרוכזים בסיפור של מצר הורמוז אין אינטרס לשני הצדדים להכניס את ישראל ללחימה .אבל אם האיראנים יסלימו והאמריקנים ייאלצו להגיב – ככל שההסלמה תהיה רחבה אנחנו צריכים להיות מודעים לאירוע הזה. במזרח התיכון דברים יכולים לקרות מהר".
"ישראל כבר הצהירה באופן פומבי שאם תהיה חזרה ללחימה היא לא תהסס לפגוע במתקני האנרגיה של איראן", הזכיר. "אם נחזור ללחימה, וזה אם גדול מאוד - אני לא אומר שזה יקרה, אין ספק שתהיה פה מלחמה מאוד עצימה, וישראל תפעל בצורה מאוד אינטנסיבית נגד מתקני האנרגיה של איראן. אנחנו עדיין לא שם".
בהמשך התייחס לחוסר הבהירות סביב קבלת ההחלטות בקצה העליון של משטר האייתוללות. "זה נכון שיש עימותים מאחורי הקלעים, ועדיין יש מדיניות קוהרנטית, מהנשיא פזשכיאן שהציג אותה באו"ם, דרך שר החוץ עראקצ'י, ועד מוחסן רזאי, מזכיר המועצה לביטחון לאומי. כולם מציגים את אותה עמדה: 'אנחנו מוכנים לחזור להסכם ובלבד שזה יהיה מזכר ההבנות שחמתנו עליו, אין לנו שום כוונה לוותר יותר על כלום'. ההצעה שלהם לא מעידה על שום וויתור איראני, הם יהיו יכולים להאיץ את המשא ומתן בסוגיית הגרעין. אין באמת פערים בהקשרי המדיניות. לגבי מקבלי ההחלטות זאת הנהגה קולקטיבית. מוג'תבא חאמ'נאי חותם על כל ההחלטות אבל בוודאי שהוא לא המחליט היחיד".