השבר והתקווה: עמרי רונן וחגי לובר על היום הנורא ההוא, ועל התקווה שבאחדות
עמרי רונן (הדמוקרטים) איבד את סבתו בכפר עזה, חגי לובר איבד את בנו בלחימה • השניים סיפרו על אותו יום נורא, ועל התקווה הגדולה
חגי לובר שכל במלחמה את בנו, סמ"ר אלישע יהונתן לובר; עו"ד סרן (מיל') עמרי רונן, המתמודד ברשימת הדמוקרטים לכנסת, לחם בעזה ושכל את סבתו בכפר עזה. השניים, שנפגעו כל כך ביום הנורא ההוא, שוחחו עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי ב-103fm. הם סיפרו על היום ההוא, ולמרות חילוקי הדעות הפוליטיים ביניהם, הם גם הסכימו מה באמת צריך לקרות כאן.
"אני בבית הכנסת, יוצא החוצה רגע, פתאום רואה מישהו עם תלבושת מדים מלאה, עם קסדה ושכפ"ץ. אני שואל אותו בצחוק: מה קרה, פרצה מלחמה? והוא משיב שכן", כך סיפר לובר כיצד גילה שפרצה מלחמה. "אני רץ הביתה, ואני רואה את הילדים שלי. כולם שומרים שבת, אבל הם עם טלפונים פתוחים, ותוך שנייה הם במכוניות שלהם. אני זוכר את הנכד שלי ניגש לאבא שלו עם גרב ואומר לו: 'אבא, אל תשכח אותי'. היו לי ארבעה ילדים בעזה - חזרו שלושה. זהו בוקר קשה, הרבה מחשבות רצות לי בראש".
רונן הצטרף לשיחה, ניחם את לובר על אובדנו, ואמר: "יותר מדי אנשים שילמו את המחיר היקר מכול עבור מדינת ישראל. מה זכור לי מהיום הזה? הטלפון האחרון שקיבלתי מסבתי שהייתה נצורה בממ"ד בכפר עזה באותה שבת ארורה", אמר.
"אני רוצה להזכיר את כל אותם אנשים שראו את המראות האלה בטלפונים או בטלוויזיה, וקיבלו טלפונים קשים מהנגב המערבי. הם פשוט לקחו את עצמם, והטילו את עצמם על גורל המערכה כולה, הלכו לחלץ אנשים מתופת ומאש מכל קצוות הארץ", אמר רונן. "אותם אנשים עשו את הפעולה ההפוכה שנוגדת את היצר החזק של בני האדם - לשרוד, והלכו להציל אנשים שהם לא הכירו".
"זה הסיפור של החברה הישראלית, של הערבות ההדדית, של הסולידריות"
"זה הסיפור של החברה הישראלית, של הערבות ההדדית, של הסולידריות. הדברים שאנחנו יכולים לעשות כחברה חזקה, גם בהיעדר הנהגה. זה הסיפור שאנחנו חייבים לזכור ולהזכיר כל הזמן", הכריז רונן.
לובר הסכים עם המסר הזה, והוסיף כי "הדיון בחברה הישראלית הוא האם אנחנו עם של 6 באוקטובר או עם של 8 באוקטובר".
"האם אנחנו אוסף מקרי של אנשים או שאנחנו משפחה עם מכנה משותף?", שאל לובר, ומייד השיב: "אני ויהונתן בני ההרוג בטוחים שאנחנו עם של 8 באוקטובר, שיש עלינו שכבת יסוד אחת שעליה אולי נבנות מחלוקות. כמו מה שאמר עמרי כל כך יפה וכל כך נכון, אנחנו קופצים אחד לעזרת השני".
