"ב-4 השנים האחרונות: המחירים זינקו בסדר גודל של 15-20%"
פרופ' איתי אטר, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, על הורדת מס הבלו: "יש כאן דוגמה קלאסית לכלכלת בחירות שמורידים שקל כדי שהציבור לא ירגיש"
פרופ' איתי אטר, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שוחח עם ענת דוידוב ב-103fm על דוח יוקר המחיה. במוקד - סל מוצרי המזון בישראל.
"אנחנו עוקבים כבר 8 שנים אחרי סל של 80 מורים פופולארים בכל הרשתות, ומנסים להבין מה קורה ליוקר המחייה. הדוח שפרסמנו היום מגלה שב-4 השנים האחרונות, המחירים זינקו בסדר גודל של 15-20%", אמר והוסיף: "רואים קפיצה מאוד גדולה מ-2023 ונמשכת ל-2024 ו-2025, בסופו של דבר זה כואב בכיס".
"כשאני מסתכל על 4 השנים הנקודמות שבין 2018 ל-2022 שם הגידו לשל המחירים היה אבל של 3-4 אחוזים. כלומר רואים 4 שנים מאוד כואבות מעבר לכל מה שמתרחש", ציין פרופ' אטר. "גם ב-2018 היה את הקורונה והמון אירועים כואבים ומטרידים שלא תורגמו לעליות מחירים. לצד הקורונה היו בעיו תבשרשראות אספק,ה אינפלציה בעולם, עליה במחירי מזון בעולם ובכל זאת המחירים אצלנו עלו בצורה צנועה. ב-4 השנים האחרונות ראינו קפיצה במחירים ואחרי המלחמה יש את נושא המע"מ, הארנונה, התחבורה הציבורית והדלק".
הוא הוסיף כי "לצד זאת, יש את נושאי התקשורת והציבור, ובפרט כאשר יש ממשלה שעובדת בשביל הציבור, שמהווים חסם או כוח הרתעה גדול נגד הקמעונאים שלא יעלו מחירים". הוא ציין: "אנחנו זוכרים מהעבר כשניסו להעלות מחירים, התקשורת דיווחה על זה הציבור יצא והיה סיכוי לחרם או תגובה ציבורית. ב4 השנים האחרונות יחש כזו טלטלה ולציבור קשה לצאת נגד העלאתו המחיר. כאן יש ניצול של הרשתות והספקים להעלות מחירים".
"הממשלה לא רק שלא קידמה תחרות אלא לקחה כמה צעדים אחורה"
על אחריות הממשלה לעליות המחירים, אמר אטר: "אחריות הממשלה שיהיו מחירים סבירים, לקדם רפורמות לדאוג צלכך שנוכל לקנות במחירים טובםי ושתהיה תחרות. ב-4 השנים האחרונות הממשלה לא רק שלא קידמה תחרות אלא לקחה כמה צעדים אחורה. למשל רפורמת הכשרות שבוטלה על ידי הממשלה הזו".
על הורדת מס הבלו על הדלק טען: "אתה מוריד את המחיר לצרכן, אבל לוקח את הכסף לא בזכות תחרות, אלא מהחינוך, הבריאות והרווחה. יש כאן דוגמה קלאסית לכלכלת בחירות שמורידים בשקל בשביל שהציבור לא ירגיש בכיס, אבל בסוף זה כן מגיע מהכיס שלנו". הוא הוסיף: "הממשלה לקחה אחורה, למשל כשהייתה רפורמה במשק הביצים שהייתה צריכה להכנס לתוקף בשנת 2032. בממשלה הזו דחו את כניסת הרפורמה לשנת 2042. היה לחץ של חבר כנסת המליכוד שמייצג את הלולנים, ובמקום לפעול למען הציבור יש צעדים שלוקחים אותנו אחורה".
"אנחנו רואים את ירידת המחירים שקרתה בקארפור, אבל צריכים פתרונות מהותיים. בסופו של דבר יוקר המחייה זו בעיה לאומית וצריך את שר האוצר וראש הממשלה", אמר לסיום.
