ההיסטוריה חוזרת: 70 שנה למלחמה שבה ניצחנו בשטח והובסנו מדינית
ראש ענף ההיסטוריה והמורשת בצה"ל לשעבר, גדעון מיטשניק על מבצע סיני, ועל הלקחים ממנו שכדאי שנזכור
הייתה עוד מלחמה בתולדות ישראל שבה ישראל לחמה יד ביד עם מעצמה עולמית, וגם אז הישג צבאי מפואר נגמר במפולת מדינית מהדהדת. סא"ל (מיל') גדעון מיטשניק, ראש ענף ההיסטוריה ומורשת באגף המודיעין בצה"ל לשעבר, הזכיר לנו את מבצע קדש. הוא סיפר לרון קופמן ופרופ' אריה אלדד ב-103fm על המלחמה שהתרחשה בדיוק בימים אלה לפני שבעים שנה.
"מבצע קדש או מבצע סיני הוא חלק ממערכה מתואמת עם בריטניה וצרפת, חלק מהסכם חשאי שהתארגן בפריז ב-22 באוקטובר. בן גוריון ייצג שם את ישראל לצד נציגים מצרפת ומבריטניה. היה שם מפגש אינטרסים היסטורי ודרמטי בין צרפת, בריטניה וישראל", סיפר מיטשניק.
האינטרס הישראלי היה מובן. המדינה הצעירה צפתה בדאגה בשכנתה העוינת מדרום מתעצמת. "הייתה עסקת נשק צ'כית-מצרית שמצרים הצליחה לרקום ב-1955 עם מאות מטוסים וכלי משחית, והיא הטרידה מאוד את הצמרת הביטחונית, בראשה הרמטכ"ל משה דיין", הדגיש: "המלחמה הזאת מבחינת ישראל היא מכת מנע נגד מצרים".
אבל מדוע שתי המעצמות ממערב אירופה רצו לפגוע במצרים. מיטשניק הסביר. "ביולי 1956, נאסר, מנהיגה של מצרים, מחליט להלאים את תעלת סואץ, וזאת לאחר שבריטניה זמן קצר לפני כן פינתה את כוחותיה ממצרים. מבחינת צרפת, מצרים הייתה מעורבת בחתרנות נגד צרפת באלג'יריה".
"מטוסי מוסטאנג של חיל האוויר יצאו לנסר את קווי הטלפון במצרים - באמצעות הפרופלור שלהם"
גם במלחמה הזאת ישראל פתחה במבצע מרשים. מיטשניק סיפר על מבצע מספריים, שנועד לנתק את התקשורת ברשתות הקשר המצריים בצורה יצירתית. "מטוסי מוסטאנג של חיל האוויר יצאו לנסר את קווי הטלפון במצרים. הם באו וקיצצו באמצעות הפרופלור הגדול שלהם את הכבלים כדי שלא ידווחו החיילים בסיני למפקדות שלהם במצרים", סיפר.
המבצע היה אמור להיות רק החלק הראשון בפאזל שנועד למוטט את שלטון נאסר. "זו המערכה הראשונה בהתרחשות", הסביר חוקר ההיסטוריה הצבאית. "לאחר שישראל תנקוט במהלך צבאי מתון יחסית, בריטניה וצרפת תשתמשנה באירוע הזה כתירוץ להתערב, ותנצל את העימות כדי להשתלט על מצרים כולה, ולהשתלט בחזרה על תעלת סואץ".
ישראל מילאה את חלקה בהסכם בצורה מרשימה. בתוך שמונה ימים היא כבשה את מרבית חצי האי סיני, אבל אז העניינים התחילו להסתבך - לא בשדה הקרב, אלא בשדה הדיפלומטי. "ההישג הצבאי הדרמטי כשמיגרנו את הצבא המצרי עלה לנו בתבוסה מדינית", סיפר מיטשניק. "הלחצים הבין לאומיים גם של ארצות הברית וגם של ברית המועצות היו מאוד כבדים. מעבר לכעס הכללי על צרפת ובריטניה, ארצות הברית זעמה עלינו, וברית המועצות איימה לשלוח כוחות למזרח התיכון".
התוצאה: "גם צרפת ובריטניה שכבר שלחו כוחות לאזור נאלצו להפסיק את המבצע, וגם בן גוריון נאלץ לקפל את כוחות צה"ל מסיני", הוסיף. ואכן עד לחודש מרץ 1957 נסוגו כוחות צה"ל בחזרה לקו הגבול הבין לאומי.
"האם נכון היה לצאת למהלך בלי ארצות הברית? בדיעבד לא"
"האם נכון היה לצאת למהלך בלי ארצות הברית? בדיעבד לא", פסק. "היו לנו 172 הרוגים ומאות פצועים". הוא סיפר כי חבר הממשלה לוי אשכול צפה בנעשה, ומכאן כלכל את צעדיו אחרת. עשור לאחר מכן, כשהוא היה ראש הממשלה הוא לא נענה בקלות להפצרות הדרג הצבאי, ושר הביטחון שעמד בראשו, אותו משה דיין. "הוא ראה את המעשה, ראה את הכישלון המדיני של המעשה הצבאי ובדרך ללחמת ששת הימים יש איתו לקח גדול", אמר.
