הגירעון ממשיך להעמיק, הקולות על גידול במיסים נשמעים שוב ושוב ומצב כלכלי לא פשוט מחכה לממשלה הבאה שתגיע. יואל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ניתח את המצב המחמיר מנקודת מבטו.
"אף אחד לא משקיע במצב של חוסר ודאות, אף אחד לא מקבל החלטות כלכליות משמעותיות במצב כזה. המצב הזה הוא די חמור השנה לא רק בגלל המועד, אלא בגלל העובדה שבפועל תקציב 2026 הוא לא תקציב״, טען נווה והזהיר: ״כל ההוצאות שם הן לא רלוונטיות. מערכת הביטחון מוציאה תקציבים הרבה יותר גדולים ממה שתוקצב לה". הוא הוסיף והתריע: ״משרד האוצר או הממשלה איבדה לחלוטין שליטה על התקציב, עם קצב הוצאות ביטחון שמתקרב ל-170 או 180 מיליון ש״ח. כך שאין ספק שכאן אין ממש תקציב היום, הוא תוצאתי לחלוטין. בגלל העובדה שלא יהיה תקציב ב-1 בינואר, לכאורה אנחנו אמורים להיות בתוך תקציב המשכי״.
״בסופו של דבר מה שייצא זה שהתקציב ההמשכי הוא שיקוף של התקציב הנוכחי, שכמו שאמרנו לא רלוונטי. אם מערכת הביטחון תמשיך להוציא כסף בהיקפים גדולים, הכסף יישאב משימושים אזרחיים כמו בריאות, חינוך, באופן שהממשלה לא תוכל לתקן״, הבהיר באופן נחרץ וציין: ״אם נגיע ל-31 במרץ בלי תקציב, בכל מקרה אנחנו נלך לבחירות. אין ספק שיהיה מאוד קשה לנהל את המערכת הפיננסית הפיסקלית של המדינה ללא תקציב בשנה קשה כמו זו״.
״יש שני דברים שצריך לעשות באופן מיידי - לעצור את ההשתוללות בתקציב הביטחון, צריך לקבוע גג קשיח לתקציב הזה בשנה הבאה״, הבהיר באופן נחרץ וטען בנוסף: ״הדבר הכי חמור הוא שמרגע שראש הממשלה שם אותו על השולחן הוא צריך להיות המשימה הראשונה של הממשלה הבאה - לפעול בכל הדרכים שלא יוטלו סנקציות על ישראל. כבר יש העירות אזהרה של מדינות אירופאיות על סנקציות על חברות ישראליות שפועלות מעבר לקו הירוק, סנקציות זה מדרון חלקלק. כשרה״מ מדבר על סנקציות בנקאיות - זו סופה של הכלכלה הישראלית. אם לא נהיה מחוברים למערכות הבינלאומיות, אז אין ייצוא וייבוא וזה אסון קולוסאלי״.
על מסחור ימי המילואים טען: ״זה סיפמטום של מערכת ביטחון שמתנהלת ללא תקציב כבר שנה שלישית פלוס, מאז תחילת המלחמה, באופן בלתי נשלט לחלוטין. אין בקרה והבקרה של האוצר על משרד הביטחון אפסית בהיבט התקציב״. נווה הביא ממסקנותיו על הבעיה: ״צריך לקבוע מסגרת ומשרד הביטחון צריך לעשות סדר עדיפויות, כולל המשמעות של שינוי המציאות הביטחונית בה אנחנו קיימים. להמשיך את המלחמה הזו לנצח בצור ההזו, בה אין תקציב או תקציב ביטחון. כשאנחנו מסתכלים ומשווים את התוצר לנפש במחצית הראשונה של 23׳ למחצית הראשונה של 26׳ - אנחנו בצמיחה שלילית״.