"מה, אני חנוך לוין?"
כך הגיבה הסופרת והמשוררת ענת לויט שכהוצע לה לכתוב על השכנים שלה - אבל זה בדיוק מה שקרה • היא הסבירה מדוע בניין בעיניה הוא יישות חיה
הסופרת והמשוררת ענת לויט בחרה בנושא שכולנו מכירים עבור ספרה החדש. ובכל זאת כמה ספרים אתם מכירים על שכנים? היא הגיעה לאולפנה של ורדה רזיאל ז'קונט ב-103fm, והסבירה מה קסם לה דווקא בכתובת המגורים שלה, וגם מדוע אין לה שום עניין להסתיר את דבר מחלתה.
"שכנים היא תופעה אנושית מרתקת, חלק בלתי נפרד מחיינו. אפילו מי שגר בווילה - יש לו שכנים", סיפרה לויט. ובכל זאת, נושא ספרה לא בא לה בקלות. "אחד הדברים הכי קשים בעיניי הוא בחירת נושא שיחזיק ספר. יום אחד דיברתי עם השכנה שלי, דפנה רוזנבליט, שהיא בעצמה עורכת ספרים ומתרגמת מעולה. שאלתי אותה על מה אני יכולה לכתוב, כי לפעמים יש לי דחף לטנטי - אני רוצה לכתוב ואני לא יודעת על מה. היא אמרה לי: 'תכתבי על הבית שאת גרה בו ארבעים שנה. תכתבי עליו באירוניה'.
לויט, שהופתעה מהרעיון של חברתה, השיבה לה: "מה, אני חנוך לוין? אני לא מסוגלת לכתוב באירוניה".
ובכל זאת זה בדיוק מה שיצא לה לאור. "זה ספר אישי כי החומרים הם אישיים, אבל אני מאמינה שהחומרים שאני בוחרת משותפים להרבה מאוד אנשים", הסבירה לויט. "כשנכנסתי לבניין הזה במרכז תל אביב הייתי אז ערב נישואי, וזאת היתה הדירה הראשונה שראיתי, אמא שלי מצאה לנו אותה בעיתון. התאהבתי בדירה, וההתאהבות הזאת קיימת עד היום. הבניין הוא ישות חיה, ואת זה ניסיתי להעביר".
"אנשים מתביישים להיות בכיסא גלגלים, והם משלמים על זה מחיר"
לויט מתמודדת בתקופה האחרונה עם מחלת הסרטן, היא מתניידת כעת בכיסא גלגלים, ואין לה שום עניין להסתיר את זה. "אין מה להתבייש במחלה. אנשים מתביישים בהרבה דברים, אנשים מתביישים להיות בכיסא גלגלים, והם משלמים על זה מחיר", טענה בתוקף והוסיפה כי "שיא התענוג הוא כיסא הגלגלים. מי היה מאמין? אני היום דוהרת, אני נהגת מרוץ על כיסא הגלגלים, כולם אומרים לי את זה - זה משהו כנראה בתנועתיות שלי".
