"לא רק סיפור שוקו": המומחה לאבטחת מידע על מתקפת המקררים בצרפת
גיל מסינג הסביר: "האפקט של זה מערער את התושבים, זו פגיעה במזון"
צרפת האשימה את איראן בפריצה למערכות ההפעלה של מקררים ברשתות השיווק במדינה. גיל מסינג, ראש מטה 'צ'ק פוינט' שוחח עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי ב-103fm, והסביר מדוע הותקפו דווקא מקררי מזון, ולמה זה קרה על אדמת צרפת.
"זה לא סיפור של שוקו, אנחנו מדברים על 700 סופרים ברחבי המדינה ועל עשרות טונות של מזון שנזרקו לפח. והאפקט של זה מערער את התושבים, זו פגיעה במזון", אמר מסינג.
התקיפה הזו מכונה 'תקיפת בקר', השתלטות מרחוק על מערכת בקרה חשובה. "היכולת לנהל מערכת מרחוק מחוברת לאינטרנט", הסביר איש 'צ'קפוינט'. "אם פעם היה צריך להגיע למקום פיזית, עכשיו עושים את זה מרחוק מאותה מערכת. ההתפתחות הדיגיטלית שמקלה על העולם היא זו שמאפשרת לפעמים גם מהטלפון לשלוט בדברים האלה".
איראן הואשמה רשמית שעמדה מאחורי המתקפה בצרפת. הוא ניסה להעריך מדוע. "אופציה אחת היא שאיראן עשתה את זה מטעם עצמה, מתוך רצון לערער את המערב", אמר.
אבל האפשרות השנייה מרתקת לא פחות - איראן פעלה כקבלן ביצוע מטעם מדינה אחרת. "זו אפשרות לא פחות חשובה: איראן פועלת מטעם מישהו - בסייבר זה מאוד מקובל", אמר מסינג. "החשד בתקיפה של מערב אירופה המרכזי הוא על שחקנים רוסים. הם שוכרים את שירותיהם של יחידות מסוימות שפועלות ממדינה אחרת, והיא עושה את המתקפה מטעמם".
"יכול להיות שאיראן לא עשתה את זה מטעם אחרים"
מה שמחזק את הסברה הוא העובדה כי אף גוף לא נטל אחריות על תקיפת הסייבר הזו. "בדרך כלל, כשיש מתקפה על בסיס פוליטי, אותו גוף רוצה שתדע שעשית את זה - זאת דרך לנהל מלחמה ברף נמוך", הסביר מסינג. "יכול להיות שאיראן לא עשתה את זה מטעם עצמה, היא עשתה את זה מטעם אחרים".
מסינג סיפר כי גם בישראל הבחינו לפני מספר שנים בניסיון תקיפה דומה. "היה ניסיון שליטה על כלור במאגר מים בשרון, שחקנים איראנים שיחקו איתה, אבל תפסו את זה בזמן", אמר. כיצד משחקים עם מערכת כזו? "זה יכול להיות לחץ, טמפרטורה, כימיקלים", הסביר. "כך מדינה מייצרת תקיפה שבקצה שלה יש השפעה פיזית על משהו".
