"הפגיעה בדרך כלל בלתי הפיכה"
מנהלת היחידה לנוירו־אופתמולוגיה במרכז הרפואי איכילוב ד"ר עינת קליין הגיבה לאזהרת ה־FDA לפיה זריקות הרזיה עלול לגרום לאובדן ראיה
אזהרת ה־FDA בנוגע לקשר האפשרי בין תרופות ההרזיה הפופולריות למקרי אובדן ראייה פתאומי מעוררת דאגה בקרב מטופלים רבים. ד"ר עינת קליין, מנהלת היחידה לנוירו-אופתלמולוגיה במרכז הרפואי איכילוב, מרגיעה בראיון לגדעון אוקו ועמיחי אתאלי ב־103fm: "מדובר בתופעה נדירה ביותר שלא מצדיקה את הפסקת השימוש בתרופה".
השימוש בזריקות ההרזיה והטיפול בסוכרת ממשפחת אגוניסטים ל-GLP-1 הפך בשנים האחרונות לתופעה רחבת היקף. אולם, דיווחים אחרונים והתייחסות חריגה של מינהל המזון והתרופות האמריקני לגבי מקרים נדירים של חשש לאובדן ראייה פתאומי, העלו שאלות וחששות רבים בקרב הציבור.
כדי להבין את גודל הסיכון והאם יש סיבה לפאניקה, שוחחו גדעון אוקו ועמיחי אתאלי עם ד"ר עינת קליין, מנהלת היחידה לנוירו-אופתלמולוגיה במרכז הרפואי איכילוב. "מדובר באירוע איסכמי בראש עצב הראייה, שהוא למעשה אירוע דמוי שבץ קטן", הסבירה ד"ר קליין.
אך ביקשה להרגיע: "זוהי תופעה המתרחשת בשיעור של 2 עד 5 מקרים ל־100,000 איש באוכלוסייה הכללית, בעיקר בקרב אנשים מעל גיל 60-50 בעלי גורמי סיכון וסקולריים כמו סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול ועישון".
ד"ר קליין הדגישה כי התופעה אינה ייחודית לתרופות ההרזיה ויכולה להתרחש גם אצל אנשים שלא נטלו אותן מעולם, במיוחד אם יש להם מבנה עיני מסוים הרגיש למאורעות אלו. עם זאת, מחקרי אוכלוסייה מראים כי נטילת התרופות עשויה להעלות את השכיחות: "אם ניקח אדם בן 70 עם סוכרת והשמנת יתר, הסיכוי שיחווה אירוע כזה עומד על כ־6 ל־100,000. תחת השימוש בתרופה, הסיכוי עולה פי 2 עד 5 - כלומר ל־10 עד 20 מקרים ל־100,000 איש. עדיין מדובר בתופעה נדירה מאוד".
באשר לשאלה האם הראייה חוזרת לאחר אירוע כזה, הבהירה ד"ר קליין כי הנזק למעשה קבוע: "הפגיעה בתאי העצב היא בדרך כלל בלתי הפיכה. חומרת הפגיעה משתנה - מהפרעה קלה בשדה הראייה ועד אובדן ראייה קשה יותר - אך כיום אין לרפואה יכולת להחיות תאי עצב שנפגעו". למרות חומרת הנזק במקרים המעטים שבהם הוא מתרחש, ד"ר קליין הבהירה כי אין מקום להפסקת הטיפול או להימנעות ממנו באופן גורף: "להמשיך כרגיל, אין שום צורך לפנות לרופא עיניים לבדיקה מיוחדת רק בגלל זה. כמובן, כל אדם צריך בדיקות סקר תקופתיות. בוודאי אם הוא מעל גיל 50 ויש לו גורמי סיכון. צריך פעם בשנה לגשת לרופא, אם יהיה משהו, הרופא כבר ידע לומר".
