צבא ארה"ב שלח נושאת מטוסים נוספת לאזור המפרץ הפרסי וראש המוסד רומן גופמן נועד עם בכירים בממשל האמריקאי בוושינגטון לאחרונה. האם ישראל וארה"ב לקראת תקיפה באיראן? אבנר וילן, בכיר לשעבר במערכת הביטחון ומומחה לגרעין האיראני, התייחס ב-103fm למתיחות מול איראן.
וילן התייחס לאפשרות של סבב נוסף מול איראן והציב מטרות מתאימות: "לא שואלים מספיק מה המטרה של מלחמה כזו. יש פה שלוש מטרות. מטרה אחת, זה להפיל את המשטר או להביא את התנאים להפלת משטר. מטרה שנייה, זה להחזיר את איראן לשולחן המו"מ. ההתנהלות הדיפלומטית של ארה"ב לא משדרת את זה, הם אומרים 'נפיל את המשטר', 'לא נפיל את המשטר', 'כן גרעין', 'לא גרעין', 'כן הורמוז', 'לא הורמוז', אם הם רוצים להביא ויתורים איראניים הם צריכים להיות מאוד ברורים מה הם דורשים שאיראן תוותר וזה לא מספיק על השולחן. הלחץ על איראן כמעט בשיא. המטרה שלישית זה למנוע מאיראן גרעין באמצעים צבאיים. זה אני לא בטוח שזה קיים".
עוד קרא לנקוט במשנה זהירות: "איראן הפיקה לקחים, יש לה את החומר, היא יודעת למגן את האתרים שלה, היכולת למנוע מאיראן גרעין היא לא קיימת. זה הסיפור פה. אחרי כל הסיבובים, היציאה מהסכם הגרעין, עם כלביא, שאגת הארי, הגענו למצב שאי אפשר למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני פרט להפלת המשטר או הסכם. שני הדברים האלה כרגע רחוקים. שני הניצחונות האלה, עם כלביא ושאגת הארי, הביאו אותנו למצב שאיראן קרובה מתמיד לסכנה שהזהרנו ממנה וזה השגת נשק גרעיני. אנחנו מסתכלים רק על היכולת לעשות את זה בכוח הזרוע ואנחנו למדנו שזה בלתי אפשרי בלי מהלך מדיני משלים. אני לא מכיר שום דרך לעשות את זה, הייתי מת שהמשטר באיראן ייפול אבל אין תוכנית כזו. אים שום דיפלומטיה שמביאה להסכם כזה ודוחקים את איראן".
בהמשך וילן התייחס למניעים של תקיפה באיראן ולמצור האמריקאי: "יש פה שילוב של קונסטלציה אובייקטיבית וגם פוליטית שגורמות לסבירות של המלחמה בימים הקרובים להיות ממשית. הסיפור הוא כזה. אנחנו מסתכלים על מה קרה מאז בעצם סיום שאגת הארי, המצור האמריקאי בגדול עובד, המפרציות מצליחות להוציא נפט מהמפרץ הפרסי, איראן לא. מחיר הנפט אתמול היה 93 דולר לחבית. אנחנו מצליחים לראות שסך הכול הלחץ בסך הכול עובד ומצליח לתת את אותותיו".
על העמדות של שני הצדדים, הוסיף: "איראן מבינה שמבחינתה זה לא מצב טוב. אנחנו לא מוכנים להמשיך במצב הזה של לא מלחמה ולא שלום. אנחנו רואים הרבה מאוד דיווחים מטרידים על זה שהיא מפתחת גם יכולות של הפיתוח הגרעיני שלה. לפי ההצהרות הפומביות מדברים על שינוי הדוקטרינה. נראה שבתחום הגרעין הדברים מתקדמים באיראן. מצד אחד, לאיראן אין אינטרס להישאר בסטטוס קוו. מצד שני, כשארה"ב מסתכלת על הלחץ הזה, אז נכון שהוא נותן את אותותיו אבל הוא לא מייצר את התוצאה האסטרטגית הרצויה, ארה"ב לא החליטה מה היא רוצה - להפיל את המשטר או הסכם חדש".
לאחר מכן הביע את דעתו וקבע: "הסיפור פה הוא סיפור פוליטי. הדחיפות היא בעיקר פוליטית בישראל ובארה"ב. נתניהו רוצה מלחמה עם איראן כדי להסיר את האיום הממשי עליו שזה ממשלה בראשות איזנקוט. ברגע שיש מלחמה הקלפים נטרפים ויש לו הזדמנות לשחק משחק אחר. מבחינת ארה"ב, לוחות הזמנים של טראמפ דחוקים, הוא יחזור מהפסגה, יש לו בתחילת ינואר את השבעת הקונגרס החדש, יש לו חודש לעשות מערכה שתקצר את לוחות הזמנים האיראניים ולשנות את האסטרטגיה. לטראמפ יש בערך חודש של זמן פוליטי. הכול עניין פה של תפיסת זמן בין שני הצדדים. האיראנים לא מסתכלים בתפיסת זמן של שבוע, חודש או שנתיים קרובות. הם מסתכלים במונחים יותר רחבים".