בסוף השבוע הלכה לעולמה הצעירה מאזור מודיעין שחלתה בכלבת. הווטרינר והמרצה ד''ר רפי קישון הסביר לאיל ברקוביץ' ואראל סג''ל מדוע הכלבת מסוכנת כל כך, כיצד ניתן להימנע מהסיכון להידבק במחלה הקשה, ומה עושים עם כל חיות הבר שהולכות ומתרבות באזורים מאוכלסים.
"אנחנו כבר שנה ויותר מודאגים כי מגמת הכלבת בעלייה, ויותר חיות חולות", אמר. כשנשאל מדוע בני אדם לא מחוסנים מראש למחלה הקשה הזו, הסביר קישון כי "זה לא חיסון מנע שעושים בדרך כלל, דואגים למי שהיה במגע קרוב עם חיה חשודה". עם זאת הוא הדגיש: "זו המחלה הכי קשה שיש עם 100% תמותה, אי אפשר להבריא ממנה אם חלית".
אז מה השתבש במקרה הזה? "במקרה הזה הכלבה לא זוהתה כחולת כלבת", סיפר. "לא יודעים אפילו אם הכלבה נשכה אותה. יש אפילו השערות שאולי היה סיבוך בניתוח שלה ומזה הכלבה מתה, אבל ברור שהאישה נפטרה מכלבת".
מכאן קישון יעץ למאזינים: "השם העברי של המחלה מבלבל, המחלה תוקפת את כל היונקים. בארצות הברית המדביקים העיקריים הם בכלל עטלפים ודביבונים".
באשר לחיות המחמד באזור כפר רות אמר כי "יש כלבים בכפר רות שקיבלו חיסון, והם מחוסנים בטווח ובזמן. כלבים צעירים שקיבלו פעמיים, כדאי לחזור ולתת להם עוד פעם".
כיצד נזהה חיה חולת כלבת? "הסימן הראשוני הוא כשחית בר מאבדת את הפחד שלה מבני אדם. אם אתה רואה שועל, הוא בורח מייד בין השיחים. אם פתאום הוא עומד, כדאי שתתרחק. מדובר בדלקת במוח והכול משתבש שם".
בהמשך סיפר כי בעיריית תל אביב נדרשו לריבוי חיות הבר במרחב העירוני. "דיברתי עם בכיר במחלקה הווטרינרית של עיריית תל אביב, הם מפזרים פעמיים בשנה חיסונים אוראליים. תן, שועל, או כל חיה שאוכלת את זה - החיסון חודר אליה. זה גורם לחיסון סביבתי של חיות הבר".
פרט לכך, העירייה החלה לנסות לצמצם את אוכלוסיית חיות הבר בשטח העיר. "הם התחילו לאחרונה לתפוס תנים, לעקר ולסרס אותם. שם נותנים להם חיסון כלבת, ושמים להם סימון באוזן".