דומים, אבל שונים
המאזינה התייעצה בנוגע לתאומים שלה, שאחד מהם הוא כוכב חברתי, והשני קצת פחות • "מאוד קשה לי לתווך לו את הקושי הזה"
תחרות סמויה בין אחים היא מוכרת וידועה, אבל נפוצה יותר בקרב תאומים כאשר כל אחד מהם מנסה להיות האח המוכשר, החכם היפה והמוצלח מהשני. איך אפשר להעצים את התאום המופנם שמרגיש נחות מאח שלו? מיכל דליות עם המדריך המלא להורה המבולבל.
למאזינה טל תאומים בני 9 וילד נוסף בן 6. ולמרות שהיא יכולה "לפרנס שלוש עונות של התוכנית הזאת", ביקשה לספר למיכל דליות על בעיה אחת ספציפית שקשורה לתאומים. "אחד מהתאומים הוא כוכב חברתי שהרבה פעמים הולך לישון אצל חברים. השני, לעומתו, נמצא בטיפול רגשי - ואמנם לאחרונה חל שיפור במצב החברתי שלו, עדיין אני מתקשה לתווך לו את הקושי שהוא חווה".
לדבריה, בכל פעם שהתאום החברותי נפגש עם חברים, השני שואל למה הוא לא. בשביל להקל על הצער של הילד, מדי פעם גם הוא הולך לישון במקום אחר - אבל אצל סבתא שלו. "הצעתי לו ללכת לישון אצל חבר אחר, אבל זה אף פעם לא נגמר טוב", הוסיפה. "אני רוצה לספר לו שגם אני בתור ילדה לא הייתי חברותית, ואילו עכשיו טוב לי. לצערי, מרוב שהנושא הזה עצוב הוא בכלל לא מדבר עליו".
כבני אדם בכלל וכתאומים בפרט אנחנו עסוקים בהשוואות ללא הרף. כשמדובר בתאומים המצב יכול להיות סבוך אפילו יותר, כמו למשל במקרים בהם אחת מהתאומות זוכה או מתמודדת בתחרויות יופי לעומת אחותה שצופה בה מהצד. "כשיש תאום אחד שהוא יותר מהשני, אחיו ירגיש נחות. תמיד", אמרה מיכל.
ובנושא הזה, אם המאזינה חושבת שהגיע הזמן לשוחח עם בנה - כדאי שפשוט תעשה את זה. "שבי לידו על המיטה, אפילו ביום שאחיו הולך לחבר, ותאמרי: 'יש דברים שאני בתור אמא מרגישה. אחד מהם זה ההבדלים בינך לבין אחיך. זה שאתם תאומים שנולדו באותו יום ובאותה השעה לא אומר שאתם אותו דבר. כל אחד מכם הוא עולם בפני עצמו, והרי בעוד שלך יש עיניים כחולות, לו יש חומות. לך יש שיער מתולתל ואילו לו יש שיער חלק'.
"כשאת מגיעה לדבר על העניין החברתי, אל תאמרי שלאח יש כישורים חברתיים ואילו לתאום לא", הבהירה דליות, והסבירה כי בשלב הזה יש לשבח את המעלות של שני הילדים. "'הוא חברותי ואתה טוב בציור. לו יש לב זהב ואתה ספורטאי מוצלח'. כל אחד מההבדלים היא תכונה נהדרת בפני עצמה.
"'תקן אותי אם אני טועה'", תאמרי לו, "'כשהוא הולך לישון אצל חברים אני מרגישה שאתה עצוב. אני צודקת?'". בהחלט ייתכן שבשלב הזה הילד בן ה־9 יגיד לאימו 'עזבי אותי'. היא בתגובה ממש לא צריכה לעזוב, ולהמשיך: "'אם אני טועה אז מה שאני אומרת מיותר. אם אני צודקת ולפעמים אתה מרגיש שהוא עושה דברים שאתה לא, זה רק כי אתה שוכח את הדברים הנפלאים שאתה יכול לעשות. אי אפשר שבאותה משפחה כולם יהיו טובים באותו הדבר".
שיחת נפש, אבל בהומור
באופן מקרי, למרות שמיכל הביאה את עניין הציור כדוגמה בלבד, מסתבר שהאח התאום המופנם הוא אכן מוצלח מאוד בפן האומנותי. אם כן, כדאי לטפח את הכישרון הזה אצל הילד. "הציעי לו לעשות תערוכה עם הציורים שלו", אמרה מיכל. ואמנם תערוכה זה דבר נחמד, אבל עדיין לא ימלא את החוסר בחברים של הילד. הלא כן? "אם הוא ישאל אותך למה אין לו חברים, בררי איתו את הסיבה. 'אתה פונה לילדים ומציע ללכת אליהם? גם אם הם מסרבים לך, בסוף מישהו יגיד לך כן. אתה מבקש מחבורות של ילדים לשחק איתם בהפסקה? ואם גם הם עונים לך בשלילה - תמיד יש ילדים אחרים שתוכל לשחק איתם.
"'בשביל חברים צריך לעבוד. כנראה שאחיך מוכשר בזה, אבל אתה מעולה בציור ולכן לך יהיו תערוכות ולו לא'". עוד הדגישה דליות כי התפקיד שלנו כהורים הוא לחזק את הילדים ולא רק באמירות שטחיות כגון 'אתם נהדרים' - כי הם לא. "אנחנו צריכים להעצים את העוצמות שלהם ולהבהיר להם שאין כאן מקום להשוואות. 'למה אתה משווה בינך לבין אחיך רק בקטע החברתי ולא בעניין האומנותי? למה אתה לא מצייר לי ציורים שאוכל לתלות בבית?'
"בדברים האלה את הופכת את הילד לאקטיבי. את מחזקת משהו שכבר קיים. כשאנחנו רוצים להעלות דימוי עצמי של ילד אנחנו חייבים לדבר על זה ולא לטאטא את הקושי מתחת לשטיח, אחרת העצם בגרון הולכת וגדלה עד שנחנקים". ושוב, אל לנו לשכוח שמדובר בילד בן 9 שמתקרב לגיל ההתבגרות בו הדבר האחרון שרוצים לעשות זה לדבר עם ההורים על החולשות. "אם הוא ינסה להתחמק מהשיחה, נסי להכניס אליה קצת הומור", הציעה מיכל. "'ילד מהמם שלי, אני לא אמא מתחמקת. אם לא נעים לך לדבר איתי אתה יכול לסובב את הגב ואני אדבר אליו. יש לי רושם שאתה עצוב ולכן אני רוצה להוציא את היופי שבך. זה התפקיד שלי'.
"דגדגי אותו באמצע והקלילי את הסיטואציה כדי שהוא יהיה מסוגל לשמוע את המסר הקשה". ולפני שבכלל תיגש למלאכה, כדאי לה לשבת ולתכנן את כל הסיטואציות האפשריות שיוכלו לקרות במהלך השיחה. לפי מיכל, לא כל הורה הוא תיאטרלי ולכן, בשביל שהשיחה תזרום בטבעיות, עליה לחשוב מראש מה תאמר אחרי כל משפט של הילד - אם וכאשר ייאמר. "אם למשל הוא יחליט לקום וללכת באמצע השיחה, הישעני על הדלת ותאמרי שזה לא יפה להפסיק אותך באמצע ושלא יהיה ילד מעצבן, אבל שוב - בקלילות ובהומור".
עריכה: מיכל דאבי
