רדיו ללא הפסקה
רדיו ללא הפסקה
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
חליפות
עם דרור רפאל

עושים סטופ להודעות הספאם

רוצים לקנות קרקע חקלאית? ממש לא • כך תוכלו להפסיק את קבלת ההודעות הפרסומיות בפלאפון שלכם


כל כך מרגיז לשמוע צליל של הודעה שנתקבלה בפלאפון, לרוץ לקרוא אותה ולגלות שמדובר, שוב, בהודעת ספאם כזו או אחרת שמציעה לכם הלוואה לכל מטרה או רכישת קרקע בכרכור; מסתבר שיש דרך לעצור את ההטרדה בכמה צעדים פשוטים; מטיבי הלכת יוכלו גם להרוויח לא מעט כסף מהבעיה הזאת.

המאזינה שקד עלתה לשידור בתכנית 'חליפות' ב־103fm וסיפרה על נושא שמגיע ונוגע במכשירים של כולנו: "אני מקבלת הרבה הודעות מהמון חברות. אומנם יש חברות מוכרות שדרכן אפשר לבטל את קבלתן, אבל מה שמטריד אותי זה שאת ההודעות שאני מקבלת לא ניתן לבטל. למשל, יש חברת ביטוח ששולחת אלי הודעות - אבל זה בכלל מיועד למישהו אחר. אין אפשרות לפנות אליהם או לענות להודעה. 

"מעבר לחברת הביטוח הזו שאני יכולה לפנות אליה במייל או להתקשר, יש הודעות שאני מקבלת של הלוואות וכאלה, שאין להן שום קשר אלי", אמרה.

חלק מאיתנו מקבלים את ההודעה, פותחים אותה וסוגרים ובכך זה נגמר. ובכל זאת, יש כאלו שההודעות באמת מציקות להם. עו"ד והמגשר דור נחמן, שותף מייסד במשרד עורכי הדין ופטנטים שוק שקד, הסביר מדוע בכלל מייחסים חשיבות להודעות המטרידות: "כששולחים למישהו הודעת ספאם במייל, הוא יכול להעביר אותה לדואר זבל. אבל כשמקבלים הודעה בפלאפון, רצים לטלפון לראות מי זה. היום הטלפון הפך למכשיר עבודה, אנחנו זמינים בו כל הזמן.

"במדינות אחרות צריך להודיע על הסכמתך המפורשת לקבל את דבר הפרסומת. מי שקיבל הודעה פרסומית ולא רכש קודם לכן מוצר או שירות מאותו הגורם, ולא איפשר את משלוח פרטיו - כבר מההודעה הראשונה קוראים לזה ספאם". 

אם כן, לדבריו של נחמן, החוק מגדיר הוראות לא רק לגבי קבלת ההסכמה בעניין משלוח דבר הפרסומת, אלא מתייחס גם לעניין החבות שמוטלות בנוגע להסרה: "אופן ההסרה חייב להיות באותו אופן שבו נשלחה הפרסומת, כלומר צריך שבהודעה יהיה כתוב 'השב' או 'הסר' על מנת שתהיה את האופציה להסיר את ההודעה. 

"במקרה של המאזינה, אם לא הייתה לה שום תקשורת קודמת עם בית העסק, הייתה צריכה להתקבל הסכמה למשלוח ההודעה. משזו לא נתנה, זו הפרה של הוראות החוק", אמר נחמן והסביר כי לפי החוק, גם אם לא הוכח נזק אמיתי - היא יכולה לקבל פיצוי של עד 1,000 שקלים לכל הודעה. "זה משתנה מתיק לתיק, אבל יש פסיקות מחמירות יותר שממש פוסקות סכומים גבוהים".

   

כסף קל? לא ממש

ובכל זאת, אם חשבתם לאגור את כל ההודעות ולהרוויח כסף קל, כדאי שתחשבו שוב: "בתי המשפט לא אוהבים לראות סיטואציות בהן נמעני ההודעות הופכים אותן לקופת חיסכון. המטרה היא לא לשבת בצד ולחשוב שבסוף נשב על הר של כסף, אלא אם יש מטרד - אז בואו נעצור אותו.

"מבחינת פיתרון משפטי - אפשר להתחקות אחר אותו מפרסם באמצעות פנייה לאותו גורם, וכך להבין מי עומד מאחורי הפרסומות, מי זה שמפרסם את שירותיו. ברגע שאיתרנו אותו, אפשר לפנות לבית המשפט ולחברה בדרישה לפיצוי ובקשה להסרה", הסביר נחמן.  

ואם אין לכם כוח להיגרר לבית המשפט לדיונים ארוכים ומתישים, קיימות - איך לא, אפלקציות שיוכלו להקל על חייכם במעט: "יש תוכנות צד ג' או אפשרויות בפלאפון עצמו לעצור מסרונים מסויימים מלהתקבל במכשיר. אם אנחנו חושבים שאנחנו מוטרדים, יש לנו פיתרון פרקטי, נגיש, זול ולא משפטי, אבל אפשר גם לאכוף את הזכויות".

  

עריכה: מיכל דאבי

02/07/2018
הישארו מעודכנים

"אפשר  לקבל פיצוי של עד 1,000 שקלים לכל הודעה"
"אפשר לקבל פיצוי של עד 1,000 שקלים לכל הודעה"  |  צילום אילוסטרציה: Ingram Image