בין דור ה-x לדור ה-z, התמקמו להם ילידי דור ה-y, ומה לא נאמר עליהם? אמרו שהם עצלנים, חוששים ממחוייבות, נעזרים בהורים, מתחמקים מעבודה קשה ועסוקים בעצמם ובטיפוח הפרופילים שלהם ברשתות החברתיות; שלומית תמיר מנסה להבין את הדור המיוחד הזה בראייה אחרת.
"הרבה אנשים תוהים למה דור ה-y נוטה להיות ריקני ועצל", פתחה תמיר את דבריה וביקשה לשנות את המחשבה הגורפת הזאת על ידי תיאוריה שפיתחה: "אני טוענת שעשו כל כך הרבה עבור הדור הזה, ואם האדם הוא חלקיק משרשרת דורות אינסופית, אז לדור הזה יש מציאות סובייקטיבית עמוסה. במוחם - במציאות הסובייקטיבית בזיכרון התאי שלהם, הם עבדו כל כך קשה שאין להם יכולת לקום מוקדם או לחשוב על העתיד ולשלם משכנתא.
"הדור הזה רוצה לפרוש כנפיים, לנוח, לטוס רחוק ולא להיות שייך לשום דבר, וזאת בגלל הסובייקטיביות הדורית, בגלל שהזיכרון התאי זוכר כל כך הרבה צפיפות, עומס, כאב ומלחמות. גם אם זה לא באמת קיים באופן אובייקטיבי, זה קיים בסובייקטיביות וזה מספיק. הזיכרון התאי מדבר בפני עצמו וזה מה שמוכיח את הראייה האחרת שמראה את הקשר בין האדם לשרשרת הדורית".
על הקשר בין האדם לשרשרת הדורית הוסיפה תמיר ואמרה כי לא ניתן לנתק אותם אחד מהשני. "לכל אדם יש את המציאות הדורית שלו בהתאם לנגזרותיו, לכן אי אפשר לפסוח על כל מיני שלבים שנדמה לנו שאפשר לדלג עליהם במהירות. יש אנשים שצריכים למלא את הרצף הדורי שלהם, ולכן הם - כביכול, פחות מפותחים מאבותיהם, אבל זה לא כך. גם להם יש מקום כיוון שהם יוצרים את המילוי המתאים לרצף הדורי, כך שלכולנו יש פה מקום. זה היופי של האנושות", סיכמה.
עריכה: מיכל דאבי