רדיו ללא הפסקה
רדיו ללא הפסקה
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
מיכל דליות

ציירי לך ספה

קשקוש בלבוש: הילדה מאוד אוהבת לצייר... על מפות, קירות ואפילו על הספות • איך אפשר לעצור אותה?


אחת מהפעילויות האהובות על הילדים שלנו היא לצייר, לקשקש ולצבוע; נחמד, אבל מה קורה אם וכאשר הילדים מקשקשים על רהיטים יקרים והורסים אותם? למיכל דליות היה רעיון יצירתי במיוחד: קנו טושים מחיקים וציירו על זכוכית החלון. 

המאזין מיכאל עלה לשידור בתכניתה של מיכל דליות ב־103fm וביקש את עצתה - מהר, לפני שעוד רהיט בבית ייחרב: "בתי בת ה־5 היא ילדה טובה בדרך כלל שעושה מה שאנחנו מבקשים ממנה. הבעיה היא שהילדה מאוד אוהבת לצייר על רהיטים. לא שחסרים לה בבית ניירות או אפילו לוחות ציור, אבל היא מתעקשת לצייר על החלונות, הקירות ואפילו על הספות. אשתי כבר כועסת ומאוד מתוסכלת".

ככל הנראה המאזין חונך על פי החינוך הסובייטי וגם את בתו מנסה לחנך בדרך הזו, כך שלטענת מיכל זה בהחלט משפיע על הילדה. "יכול להיות שהילדה שלך היא טיפוס מרצה ועושה מה שמבקשים ממנה. ילדים מרצים תמיד יחפשו מאיפה הם יכולים לשחרר מעט אוויר כדי שלא יתפוצצו, הרי מאוד קשה להיות ילד טוב. ילד טוב זה אחד שמבטל את מה שהוא רוצה ומרגיש ועושה מה שהמורים וההורים מבקשים ממנו, כך שזה מצטבר אבל חייב לצאת ממקום אחר.

"יכול להיות שמבחינת הילדה שלך - העובדה שהיא מציירת על הספה זה האוויר שהיא מוציאה", הסבירה מיכל והוסיפה כי לדעתה, אמה של הילדה כועסת בגלל שהיא מרגישה חוסר אונים מולה ולא זוכה לשיתוף הפעולה שלה. "הרי דיברתם עם הילדה וביקשתם שלא תצייר והיא עדיין עושה את זה, ואשתך בתגובה מתבלבלת. אנחנו כהורים חושבים שאנחנו שולטים על הילדים, אבל בפועל אנחנו שולטים רק על עצמנו. ילד יחפש את המקום שבו יש לו שליטה על החיים שלו וינסה להוכיח את זה להוריו". 

  

להוציא את הגורם המקשקש

בהמשך גילה המאזין כי הוא ואשתו מודאגים במיוחד לגבי עתידה של הילדה. "ילד בגיל 25 לא יתנהג כפי שהתנהג כשהיה בן 5", הרגיעה דליות. "הילדים מקבלים את השכל בגיל יותר מאוחר. הילדה בסך הכל מוציאה את התחושה שהיא רוצה לשלוט קצת בחייה - אז בואו ניתן לה לעשות את זה".

הכיצד? ובכן, אם השיחות, הדיבורים והאיומים לא עזרו - כדאי לנקוט במעשים ולהוציא את כל האמצעים בהם היא מציירת. מיכל: "אפשר להגיד לילדה שאתם מבינים שקשה לה להתאפק, אבל אם היא מציירת על דברים יקרים שקשה לנקות אותם, לא תריבו איתה על זה אלא פשוט מאוד תוציאו מהבית את הטושים, למשל. אם לא רוצים שהיא תקשקש על המפה או על החלון, נוציא את כל מה שעוזר לה לעשות כן.

"לא מזמן שוחחתי עם אמא שסיפרה על בתה שכוססת ציפורניים באובססיביות. נכון שאפשר היה לסגור לה את האצבעות בכפפה כך שלא תוכל לכסוס ציפורניים, אבל מה שהדאיג אותי כאשת טיפול זו הסיבה בגינה הילדה כוססת. היא עשתה את זה כי היא בלחץ - כך שאם נסגור לה את האצבעות היא תוציא את הלחץ במקום אחר ותכרסם עיפרון, למשל.

"אם כן, חשוב לי שלילדה שלכם יהיה איך להוציא את האוויר שלה ולייצר מצבים שבהם היא תחליט על חייה, וזה מצריך מחשבה". טושים מחיקים יכולים לעשות את העבודה? בהחלט כן. "אתם הרי לא רוצים ילדה רובוט. צריך לשחרר לה מעט חופש ולאפשר לה להתנגד. אני הייתי קונה טושים מחיקים ומציעה לה לצייר על זכוכיות החלונות, מה גם שטושים יורדים עם אצטון כך שיש פתרונות".

לבסוף הציעה מיכל שלפני שההורים ינסו את רעיון הטושים המחיקים, כדאי שרק ייצפו בבתם ויראו האם הילדה באמת נמצאת במקום שבו היא רק רוצה לרצות אותם. "נסו למצוא מקום שבו במשך היום היא תוכל להחליט בצורה דמוקרטית על עצמה. התחושה הזו תעזור לה לשלוט במצב וכך אולי היא תפסיק לקשקש", סיכמה. 

  

עריכה: מיכל דאבי

23/11/2018
הישארו מעודכנים

קשקוש בלבוש
קשקוש בלבוש  |  צילום אילוסטרציה: Ingram Image