מה הקשב?
בנה של המאזינה נוטל תרופת להפרעת קשב וריכוז לפני מבחנים במהלך התואר שלו, וכתוצאה מזה סובל מירידה במצב הרוח • פרופ' קרסו עם כל ההמלצות
תרופות לקשב וריכוז היו בעבר נחלתם של תלמידי בית ספר, אבל היום יותר ויותר מבוגרים מוצאים את עצמם עם מרשם אחד ביד, ותחושת הקלה גדולה בלב. תרופות המסייעות להפרעת קשב וריכוז, כמו ריטלין וקונצרטה, כבר מזמן לא שמורות לתלמידים שקשה להם לשבת בכיתה. בעולם שבו הקצב רק הולך ומתגבר, גם מבוגרים מגלים שהם לא 'עצלנים' או 'מפוזרים' – אלא פשוט לא אובחנו בזמן. האם הכדור באמת פותר את הקושי? או שמדובר בפתרון קסם שמטשטש סימפטומים במקום לגעת בשורש? כשהריכוז הופך למצרך נדיר, והציפייה לתפקוד רציף גוברת – משתמשים בכל הכלים על מנת להצליח לתפקד כראוי.
המאזינה עלתה לשידור בתוכניתו של פרופ' קרסו ושיתפה אותו בתופעות הלוואי שבנה מתמודד איתן מאז החל להשתמש בטיפול תרופתי שמסייע לו להתמודד עם בעיית הקשב והריכזו שלו. לדבריה, בנה עבר את תקופת בית הספר התיכון בצורה טובה, אבל מאז מבחן הפסיכומטרי שלו החל להילחץ מאוד והחל ליטול 20 מ"ג אטנט לפני מבחנים גדולים. "הוא מאוד לחוץ לאחרונה, ושם לב שהשימוש באטנט עושה לו לא מעט בעיות, וכשהוא מפסיק איתו הוא בתחושת ניתוק ויש לו מצב רוח לא טוב. לפעמים חולף שבוע עד שהוא חוזר לעצמו. מה דעתך?", התעניינה.
פרופ' קרסו האזין לה ברוב קשב, וביקש להזכיר שאטנט זה ממש סוג של סם. ממש כמו ספיד, אמפטמין, וכשלוקחים אמפטמין ואז מפסיקים להשתמש בו נכנסים לסוג של דאון, וזה חלק מהעניין. "אגב, קחי בחשבון שיכול מאוד להיות שאין לו ממש הפרעת קשב וריכוז כי אנחנו יודעים שדווקא אנשים שמתמודדים עם הפרעות קשב ומקבלים טיפול תרופתי מתמודדים עם הרבה פחות תופעות לוואי לעומת אנשים שנוטלים את הכדורים הללו כשהם בלי הפרעות קשב", הזכיר הפרופ'.
"זאת אומרת, שכל מי שייקח עכשיו אטנט או ריטלין בלי קשר לשאלה האם יש לו הפרעות קשב וריכוז או אין לו הפרעות קשב וריכוז, ירגיש יותר בטוח בעצמו, הרבה יותר ערני, אבל התגובה אחר כך משתנה. האם באמת עשו לו מבחנים וקבעו שיש לו הפרעת קשב וריכוז? אולי צריך להחליף את האטנט ולבקש ריטלין ישן וטוב, ולהתחיל ליטול אותו בכמות קטנה יותר, נניח 10 מ"ג", המליץ הפרופ'.
בהמשך סיפר פרופ' קרסו שהוא מטפל בהפרעות קשב אצל מבוגרים, ומתוך הניסיון העשיר שלו הוא שם לב שהרבה פעמים אנשים לוקחים מינון קטן, וזה מצליח לעשות את העבודה בצורה טובה יותר. "הכל עניין של ניסוי וטעיה כי כל אחד מגיב לזה בצורה אחרת. אם הוא לוקח אטנט ואז מגיב ככה אז או שהוא צריך ליטול את האטנט באופן קבוע, מה שאני לא כל כך אוהב אצל מבוגרים כי מתרגלים לזה, או שינסה להוריד מינון או לקחת דווקא ריטלין".
לסיום אמר הפרופ' שאם בנה נלחץ לפני מבחנים במהלך התואר שלו – כדאי שיזכור שהשימוש באטנט ילחץ אותו יותר. "אולי כדאי לקחת תרופת הרגעה שמורידה חרדה ולא מעייפת? הרופא שמטפל בו יצליח לאזן אותו ולהתאים לו תרופה במינון מתאים עבורו", סיכם.
עריכה: עדן בן ארי
