103FM
103FM
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
מקדימים רפואה
עם פרופסור רפי קרסו

"אפשר לחיות עם פסוריאזיס שלא נראה לעין"

כיצד מאבחנים פסוריאזיס, ומהם הגורמים למחלה? • פרופ' קרסו אירח את ד"ר יוליה ולדמן־גרינשפון, רופאת עור בכירה בסורוקה • בלעדי לדיגיטל של 103fm


במסגרת הפרק החמישי של פודקאסט 'מקדימים רפואה', הבלעדי לדיגיטל של 103fm, פרופ' רפי קרסו אירח באולפן את ד"ר יוליה ולדמן־גרינשפון, רופאת עור בכירה בביה"ח סורוקה. ביחד העניקו השניים סקירה מלאה של המחלה, ועזרו בזיהוי התסמינים שצריכים לעורר חשד. ולכל מי שחשש שאין דרך חזרה מהפסוריאזיס - יש לנו בשורה בשבילכם.

פסוריאזיס היא אחת המחלות הוותיקות בעולם, והיא מוכרת עוד מימי התנ"ך. מדובר במחלת עור כרונית, אשר מובלת על ידי שינויים במערכת החיסונית. למעשה, "המהפכה התחילה בשנות ה־90 כשהתחלנו להבין שזו לא רק מחלת עור, ולא רק בעיה באיך התאים מתחלקים בעור", אמרה ד"ר ולדמן־גרינשפון, שהדגישה: "זו בעיה במערכת החיסונית, שמובילה לשינויים בעור ובמערכות נוספות".

הרופאה הדגישה כי לא מדובר במחלה אוטו־אימונית שבה הגוף תוקף את עצמו. "פסוריאזיס זו מחלה סיסטמית של כל הגוף, עם העור כאיבר שהכי חולה במחלה, ובדרך כלל גם חולה ראשון. לאחר מכן מצטרפות עוד מערכות, השכיחה ביניהן – המפרקים". היא ציינה כי "כ־40-20 אחוז מכלל מטופלי פסוריאזיס יסבלו בשלב כזה או אחר מדלקת מפרקים, ועוד מערכות נוספות - מערכת ריאות, מערכת לבבית, מטבוליק־סינדרום (השמנה, לחץ דם) ועלייה כתוצאה מכך בתחלואה קרדיווסקולרית".

תחלואה קרדיווסקולרית, כך מסבירה ד"ר ולדמן, מופיעה בקרב אוכלוסייה צעירה יותר, "אנשים הרבה יותר צעירם שחולים בפסוריאזיס עלולים לחלות במחלה, ומי שחולה - חומרת המחלה הרבה יותר קשה. בערך פי 2 סיכוי שבן אדם בן 30 יחלה במחלה קרדיווסקולרית עם פגיעה משמעותית בשרירי הלב, מאשר בן 30 בלי פסוריאזיס קשה. אנחנו בהחלט רואים את הקשר הישיר בין חומרת המחלה בעור, לבין סיכון לפגיעה במערכות נוספות".

היא הסבירה כי פעמים רבות העור מנבא את מהלך המחלה, גם במובן הסיסטמי. זאת אומרת, "ככל שהמחלה קשה יותר בעור - כך יש יותר סיכוי שאיברים נוספים יצטרפו. אני שואלת מטופלים אם יש כאבי מפרקים, אם התשובה היא כן אני יותר נכנסת לדיוקים כדי לנסות לאפיין האם זה מתאים או לא. לא כל כאב גב או מפרק נחשב כדלקת מפרקים פסוריאטית. ישנם 5 סוגים של דלקת מפרקים פסוריאטית, אבל בד"כ זה מעורבות של מפרקים גדולים או דווקא של אצבעות הידיים, והקשה ביותר ולמזלנו יחסית לא כזה שכיח זה מעורבות של מפרקי עמוד שדרה".

צילום אילוסטרציה: Ingram Image
צילום אילוסטרציה: Ingram Image
 

"המחלה לא מדבקת"

בהמשך, ד"ר ולדמן־גרינשפון הסבירה כי ברגע שנגרם נזק למפרקים אין דרך חזרה, "אין לי יכולת להחזיר את הגלגל וזאת הסיבה שאנחנו כל כך מתעקשים על אבחון ככל הניתן מוקדם, כדי למנוע את הנזק המשמעותי". אבחון הפסוריאזיס נעשה באמצעות זיהוי נגעים, 'רבדים' או 'פלאקים'. ד"ר ולדמן־גרינשפון הסבירה כי בוחנים את עוביים, צבעם, ואת הקשקשת. "קשקשת 'כסופה' היא די אופיינית, והיא לא מוסרת בקלות. הקשקשים די דבוקים, המיקומים השכיחים שם אנחנו תמיד מחפשים אותם הם במפרקים הגדולים - מרפקים וברכיים".

היא ציינה כי ישנם תסמינים המעידים על כך שבעתיד עלולה להתפתח דלקת מפרקים, "בדרך כלל מעורבות ציפורניים, וגם הרבה פעמים מעורבות קרקפת. אני לא רוצה להטעות מטופלים, זה לא מאה אחוז, לא כל מי שיש לו תסמינים בקרקפת יפתח דלקת מפרקים, אבל אלה תסמינים מרמזים".

כמו כן, הוסיפה כי: "בשליש מהמטופלים תהיה מעורבות קרקפת בתחילת המחלה, בשני שליש במחלה ותיקה יותר תהיה מעורבות קרקפת", לכן, "תמיד צריך לבדוק". היא סיפרה שלא מעט מטופלים סובלים גם ממעורבות של איבר המין, "הרבה פעמים בגלל שזה אזור מוצנע ולא כל כך נהוג לדבר על זה, אם אנחנו הרופאים לא נשאל, המטופל לא יציין".

חשוב להדגיש שמחלת הפסוריאזיס, על אף המראה המאיים, אינה מדבקת. לדברי ד"ר ולדמן, "המטופלים מאוד סובלים מהסטיגמות שקיימות, חד משמעית אין לזה הצדקה, המחלה לא מדבקת. מבחינת כאב, היא בד"כ לא כואבת אלא אם יש מעורבות פרקים".

מי נמצא בסיכון לחלות בפסוריאזיס?

ד"ר ולדמן־גרינשפון ציינה כמה גורמים שעלולים להוביל להתפרצות המחלה: "גנטיקה חשובה אבל לא בהכרח נחוצה. מבחינת הטריגרים, ומה שיוביל להתקפים הבאים להיות חמורים יותר, זה קודם כל לחץ נפשי, סטרס. זה נכון להרבה מחלות, אבל פסוריאזיס היא אחת המחלות המובילות בזה. עישון בהרבה מובנים מתחיל או מחמיר את המחלה, ויש סוג מסוים של פסוריאזיס שקשור לדלקת גרון חיידקית שנגרמת על ידי סטרפטוקוקוס. אלה הגורמים העיקריים להתפרצות או החמרת המחלה".

כיום, כ־3 אחוזים מאוכלוסיית העולם סובלת מפסוריאזיס. המחלה יכולה להתפתח בכל שלב בחיים, כך מספרת ד"ר ולדמן, "המטופל הצעיר ביותר שטיפלתי בו זה תינוק בן 6 חודשים, ובמבוגרים יש גם בני 80 פלוס. מבחינת השכיחות, יש 2 'פיקים' של המחלה. הפיק הראשון סביב גיל 25-20, אנחנו רואים יחסית הרבה התפרצויות סביב השירות הצבאי; הפיק השני סביב גיל 55-50. היחס נוטה טיפ-טיפה לנשים אבל לא משמעותי".

עוד הוסיפה ואמרה: "למיטב ידיעתנו זה דומה בין כל העמים. אנחנו כן רואים יותר תחלואה בבהירי עור מאשר בכהי עור, אבל חלק מזה כי אנחנו חושבים שיש קצת היעדר אבחנה נכונה. כן יש העדפה לעם היהודי, היהודים קצת חולים יותר, אבל מבחינה סטטיסטית זה לא מחזיק מים".

עוד בפודקאסט 'מקדימים רפואה':

• התסמינים ודרכי הטיפול החדשניות באי ספיקת לב

• כל מה שלא גיליתם על מיגרנה

• הקשר המפתיע בין סרטן והשתלות איברים

דרכי הטיפול במחלה

באשר לטיפול במחלה, ד"ר ולדמן־גרינשפון הסבירה כי "כל עוד המחלה קלה אנחנו נבחר בטיפולים מקומיים, משחות כאלו ואחרות. תלוי מה יותר משמעותי אצל המטופל, האם הקשקשת או הנגע, אבל לרוב נשתמש במשחה. אם הנגעים עדיין קלים אבל השטח הוא גדול, אנחנו נעלה מדרגה ונדבר בפוטו-תרפיה שזה מעין שיזוף רפואי. עושים את זה בצורה מבוקרת עם עלייה הדרגתית בצורת החשיפה".

למעשה, מכניסים חולה עירום לתא סגור בו יש מנורות עוצמתיות וייחודיות, ומעלים את משך הטיפול מפעם לפעם. "משך הטיפול הוא יחסית קצר, מתחילים בשניות ספורות, 30-20 שניות, ובשיא מגיעים ל-7-5 דקות. ממוצע של 40 טיפולים, בתדירות של 3 פעמים בשבוע", אך ציינה כי "לא לכולם זה נגיש, זה גם תלוי במיקום הגיאוגרפי של המטופל".

משרד הבריאות פתח בפרויקט לפני כשנתיים, המאפשר למטופלים לרכוש באופן פרטי מנורות מסוג זה. אך הטיפול הביתי מיועד לאזורים קטנים, ועלותו גבוהה. "הבעיה שאין שם כל כך בקרה ושליטה וזה יותר נתון לתופעות ללוואי", אמרה ולדמן. "באיגוד לרפואת העור אנחנו לא כל כך נותנים לזה תמיכה, כי אנחנו לא באמת יכולים לפקח על ביצוע הפרוטוקול, ולכן לא יכולים לקחת אחריות ולהגיד בוודאות שהטיפול בטוח ונטול תופעות לוואי", הוסיפה.

צילום אילוסטרציה: Ingram Image
"יש מה לעשות. שווה לפנות לרופא עור" // צילום אילוסטרציה: Ingram Image
 

טיפול נוסף אשר מוצע לחולים בפסוריאזיס מבוסס על נגזרות של ויטמין A, אך הוא מיועד בעיקר לגברים: "זה טיפול שאסור בהיריון, 3 שנים לאחר נטילת כדור אחד לאישה בגיל הפוריות, היא לא יכולה להיכנס להיריון. לכן, כשבאות אליי נשים ואומרות 'אני לא מתכננת היריון', אני אומרת להן - 'לתכנן ל-3 שנים זה לא אפשרי, אני לא מתעסקת בזה'. יש לנו 2 טיפולים אפשריים נוספים שהם מדכאי מערכת החיסון".

היא סיפרה כי מטופלים רבים חוששים מקבלת טיפול באמצעות מדכאי מערכת חיסון, "הם מאוד נבהלים ואומרים 'זה מתחום האונקולוגיה'. אני מסבירה להם שזה כמו הרבה תרופות, זה תלוי במינון ובתדירות שנותנים. למעלה מ-40 שנה אנחנו משתמשים בטיפולים האלו בתחומים שונים, כך שהניסיון שצברנו הוא מאוד עשיר ועתיר. ישנם 2 קווי טיפול סיסטמיים, אחד מהם נחשב פוטו-תרפיה ואחד מהם זה כדורים. אם נכשלנו בטיפול הזה, או שהמטופל פיתח תופעות לוואי, אנחנו מורשים לעלות למה שעשה את המהפכה בתחום הפסוריאזיס - טיפולים ביולוגיים".

הטיפול הביולוגי, כך הסבירה ד"ר ולדמן, "זה כמו לקחת קשת ולירות משהו מאוד ספציפי אל תוך מקום מסוים כדי לקלוע למטרה. לעומת מן כזה תותח שיורה ועושה את העבודה, אבל משמיד הרבה שטח. בעידן הקורונה כולם מפוחדים ואומרים – 'אתם רוצים לדכא את מערכת החיסון'? חד משמעית זה לא מדכא מערכת חיסונית", וציינה כי אין מניעה להתחסן במקביל לטיפול. הטיפול הביולוגי ניתן באמצעות כדורים או זריקות. "יש תרופות שניתנות אחת לשבועיים, שזה הכי תדיר, עד מנה אחת ל-3 חודשים. בזריקה, חלק מהמטופלים יכולים להעיד שבעת ההזרקה הם מרגישים קצת אי נעימות, כאב שחולף מהר ובד"כ מזריקה לזריקה זה חולף. אנחנו כן מזהירים אותם שאם הם חולים בזיהום מערכתי אנחנו מפסיקים טיפולים".

איך בוחרים תרופה?

קיים מגוון רחב של טיפולים לפסוריאזיס, וד"ר ולדמן־גרינשפון הסבירה כיצד בוחרים את הטיפול המתאים: "לפי מחלות רקע, מהירות התגובה, כמה זמן נמשכת ההטבה של התרופה, ולפעמים גם התדירות של מתן התרופה משמעותי. אני בהכשרתי גם רופאת עור ילדים, עם ילדים אני אעדיף כמה שפחות זריקות. יש תרופה שמאושרת מגיל 4 ומגיל 8. לילדה בת 12 אני אעדיף תרופה שניתנת אחת ל-3 חודשים ולא שניתנת אחת לשבועיים, אלא אם יש לי סיבה לתת אותה".

מלבד הבעיות הרפואיות שדנו בהן פרופ' קרסו וד"ר ולדמן־גרינשפון במהלך הפודקאסט, החולים בפסוריאזיס נאלצים להתמודד גם עם השלכות חברתיות. רבים מתביישים ללכת לים או לחשוף את גופם. ולדמן־גרינשפון סיפרה כי בעבר התפיסה כי ניתן להעלים כליל פסוריאזיס הייתה בגדר בדיחה, בעוד כיום "זה מה שמחייבים אותנו לשאוף אליו. הקווים המנחים על פיהם הרופאים היום הם ש־90 אחוז זה לא מספיק לי, אני צריכה לשאוף שהמטופל יהיה נקי ורק אז אוכל להגיד שהמחלה בשליטה".

לדבריה, הם מנהלים מלחמה על התודעה, "להגיד למטופלים הוותיקים ש־20 שנה חיים עם תחושה שאין מה לעשות, שהיום אכן יש מה לעשות. שווה לפנות לרופא עור, להיבדק, לקבל את הטיפול החדש ולשנות את החיים לטובה. באמת אפשר לחיות עם פסוריאזיס שלא נראה לעין".

*שירות לציבור בחסות נוברטיס. אין לנותן החסות כל השפעה על תכני התוכנית או על אופן הפרסום

              

עריכה: עופרי גליכמן

03/05/2021
הישארו מעודכנים

מקדימים רפואה - הפודקאסט של פרופ' רפי קרסו
מקדימים רפואה - הפודקאסט של פרופ' רפי קרסו  |  צילום: 103fm