55 שנה לאחר לכתה של לאה גולדברג, כלת פרס ישראל לספרות ושירה לשנת 1970, ומי שפועלה בזירה הספרותית היה מקיף ורחב, חזרנו אחורה לסקור את עשייתה המרגשת שמצליחה לשמור על רלוונטיות עד היום. גולדברג השאירה מאחוריה שירים רבים למבוגרים ולילדים שזכו לביצועים שובי לב שממשיכים להתנגן בתחנות הרדיו והטלוויזיה, ספרי ילדים, רומן פרי עטה, את המחזה המופתי 'בעלת הארמון', ועוד תרגומים וטקסטים רבים בעריכתה.
גולדברג נולדה בעיר קינגסברג שבמחוז פרוסיה המזרחית של גרמניה. בזמן מלחמת העולם הראשונה אביה הואשם בקומוניזם, ובמשך ימים רבים סבל מעינויים אכזריים על ידי חיילים ליטאים. כתוצאה מהטראומה האיומה שספג לקה בהפרעה פוסט טראומתית שהובילה בהמשך להתפתחות מחלת נפש. אביה נכנס למוסד, ושהה בו עד יומו האחרון. גולדברג הייתה מושפעת מאוד מהחוויה המשפחתית הזו, ועסקה בנושא בכתביה לא מעט.
מגיל צעיר נמשכה גולדברג לעולם הכתיבה, ובשנות נעוריה למדה פילוסופיה ושפות שמיות באוניברסיטאות שונות באירופה. עם סיום לימודיה חזרה גולדברג לליטא ועסקה בהוראת ספרות בגימנסיה העברית בעיר ראסיין.
בשנת 1935 עלתה גולדברג לישראל וחברה לחבורה הספרותית של אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן. באותה השנה חבקה את ספר השירה הראשון שלה 'טבעות עשן', שכלל בין היתר את שירה 'ימים לבנים' שהולחן בהמשך על ידי שלמה יידוב. חמש שנים אחר כך הוציאה גולדברג ספר שירה נוסף הנושא את השם 'שיבולת ירוקת העין', ובאותה התקופה הרבתה לכתוב לא מעט ספרי ילדים נצחיים שנכנסו לפנתיאון כמו 'מה עושות האיילות', ו'המפוזר מכפר אז"ר'.
יכולת הכתיבה שלה קיבלה במה גם בעיתונים הגדולים באותה התקופה, והיא נהגה לכתוב עבור העיתון 'במחנה', 'דבר', ואף לפרסם בהם את שירה. בהמשך נמנתה גולדברג גם עם עורכי 'דבר לילדים'. היא ערכה עיתון לילדי יהדות התפוצות בשם 'אורות קטנים', ובמשך תקופה חזרה לתחום ההוראה ועבדה כמורה בבית ספר וכעורכת ספרי ילדים בספריית 'פועלים'.
בשונה ממשוררים רבים בני תקופתה שעסקו רבות בשירה לאומית, גולדברג בחרה באופן מודע לבדל את עצמה ולעסוק בכתיבתה בעיקר בנושאים אישיים ואוניברסאליים. לתפיסתה, גם בזמן מלחמה על השירה לעסוק בנושאי החיים כדי לשמור על צלם האדם. על כן, היא הרבתה לכתוב על נוף ילדותה, ולשרטט במילים מקומות רחוקים וקסומים. בו זמנית כתבה שירים רבים על הארץ, ובין השורות אפשר לפגוש בתצורות שונות את תחושת הגעגועים והחוסר שכה מוכרת לה מחייה האישיים. שכן, למרות שחוותה הצלחות מקצועיות רבות ומרגשות היא מעולם לא הצליחה להקים משפחה או לזכות לחוות אימהות.
גולדברג הלכה לעולמה בשנת 1970 לאחר שחלתה בסרטן ריאות. בשנים האחרונות נהפכה לגיבורת תרבות – רחובות רבים נושאים את שמה, היא מופיעה על שטרות כסף, חוקרים את יצירתה, מלמדים אותה ומרבים לכתוב עליה.
בחלוף השנים זכינו ליהנות משירה הרבים שהתעוררו לחיים על ידי אמנים מהשורה הראשונה כמו אריק איינשטיין, חווה אלברשטיין, נורית גלרון, מתי כספי, נחמה הנדל, ועוד רבים וטובים. מוזמנים להתרפק על הצלילים אותם קיבץ העורך המוזיקלי יואב חנני, וליהנות מכישרונה של גולדברג שממשיך להתנגן לנצח. האזנה נעימה!
'שבת עברית' ב־103fm נוסדה לפני יותר מ־25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.
'שבת עברית' ב־103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.
האזינו ל'שבת עברית' אצלנו באתר. בכל מקום ובכל זמן שרק תרצו. בלי דיבורים, בלי פרסומות – ובכל הכבוד למוזיקה.
לעוד תוכניות של 'שבת עברית' לחצו כאן.
עריכה: עדן בן ארי