אל תשליכני לעת זקנה
המאזינה סיפרה על בדידותה והתוודתה: בתי התנתקה ממני, היא אינה מרשה לי לפגוש את נכדיי • מיכל קראה לה לפעול, אפילו משפטית, לפני שיהיה מאוחר מדי
מאזינה סיפרה בכאב למיכל דליות ב-103fm כי ביתה מונעת ממנה מפגשים עם שלושת נכדיה ונוהגת כלפיה בכפיות טובה, לאחר שגידלה אותה לבדה במהלך רוב חייה. מיכל דליות התייחסה למקרה במלוא הרצינות והמליצה לה כיצד לפעול, אפילו בניגוד לעמדת הבת, בכדי לזכות ולראות את נכדיה.
"אני בת 72, גמלאית ממשרד הבריאות וחיה בארץ 28 שנים. עליתי לארץ עם בתי ויש לי ממנה שלושה נכדים צעירים בגלאי העשרה. את כל החיים הקדשתי לה ועכשיו אני נאלצת להתנתק ממנה לאחר שהיא משפילה אותי ולא נותנת לי לראות את הנכדים שדואגים לי. בתי דואגת להראות לי שאני לא חשובה לה. בימי הולדת היא מעדיפה לא הזמין אותי, בחגים ובשבתות אני תמיד נשארת לבד. גם בעלה של בתי לצידה. הם מצאו אחד את השני ופועלים יחד כנגדי".
מיכל שהזעדזע מהמקרה החליטה לקחת את הנושא ברצינות והבהירה כי יש משהו הרסני בחינוך שמבוסס על פינוק של ילד. "ברגע שילד גדל בידיעה שהוא קודם להכל, שאמא שלו תהפוך את העולם בשבילו ולא תקנה לעצמה נעליים אלא תיתן לו כסף על מנת שהוא ייסע לטייל עם חבריו, זה משחית והורס. אני מנחש שגידלת ילדה נרקיסיסטית ואגואיסטית שלא יודעת להעניק ולתת. יכול להיות בשנים שגילדת אותה העברת לה מסר שאת פחות חשובה ממנה זה מסר שמשחית את האופי. סגנון האישיות שלה הוא 'רק אני חשובה', כעת היא רואה בך הזקנה הפנסיונרית עם המבטא. זה נורא, זה משפיל, זה מעליב וליבי יוצא אלייך. את נתת לה הכל ואת מקבלת יריקה בפרצוף. אנחנו כהורים לא אמורים לתת הכל, גם את חיה וגם לך יש רצונות, מחשבות ודעות משלך שלא תמיד יתאמו לרצונות הבת. גם לך יש חיים. ברגע שאת נותנת לילדייך הכל את מבטלת את עצמך ובכך לא ייצרת לילד הזדמנויות לכבד אותך. לפני שאנחנו רוצים שהילד שלנו יכבד אותנו, אנחנו צריכים לכבד את עצמנו".
תשאלו את ילדיכם מה ניתן לעשות כדי להתגבר על משקעי העבר
"יש כל מיני דרכים ופעולות שאת יכולה לעשות", הדגישה, "את חלקן לא כולם אוהבים לשמוע. הדרך הקיצונית ביותר היא האופציה המשפטית. על פי המשפט הישראלי את זכאית לראות את הנכדים. אפשר לייצר זאת על ידי בית המשפט ויש סבים וסבתות שעושים את זה. תשקלי את הדברים עם עורך דין ותפגשי עם סבים וסבתות במצב דומה. היתרון הוא שתפגשי עם הנכדים ואולי משהו טוב יקרה. החיסרון הוא שיהיה לזה מחיר שיכלול המון כעסים. אם גם נכדייך רוצים לראותך אך אמא לא מרשה תוכלי לספר להם שהחלטת לפנות לבית המשפט שיאפשר לך לפגוש אותה. הבת שלך תתלונן ותקטר אך לא תהיה לה ברירה אלא לאפשר את זה. את יכולה לומר לבתך שאת מתגעגעת אליה, שאת רוצה שהיא תזמין אותך או שאת תבואי אליה. תהיי מוכנה לקבל תשובה שלילית אך אל תפסיקי לנסות בהדרגה. בדרך כלל שהילדים באים אל ההורים בטענות על חוסר חיבוק או חום בילדות אני ממליצה לומר 'בטח הרגשת נורא עם זה, אני מצטערת שלא שמתי לב לזה אז', זה נכון שזה שקר לעיתים אך עדיף לך לצאת חכם ולא צודק. בנוסף תשאלו את ילדיכם אם זה דבר שניתן להתגבר עליו כעת, היום אתם לא ילדים קטנים אלא גדולים, אפשר לפתור דברים כמו אנשים מבוגרים כדי להסתכל קדימה ולא אחורה. זו הדרך שאני מציעה לך לנסות ובמידה וזה לא יצלח פני למישור המשפטי".
לסיום מיכל דאגה למצבה הנפשי של המאזינה שמרגישה בודדה והמליצה לה להתמקד בחיפור אחר חברה."כדי לשמור על הבריאות הנפשית שלך את זקוקה לפסיכולוג ולחבר שיעזור לך. הצטרפי למועדון פנסיונרי שקרוב אלייך או מתאים לך. תרשמי לקורסים, הרצאות או מועדון ריקודים ותתיידדי עם אנשים. תתחילי לעבוד בזה. את זקוקה לזה, זה ייתן לך כוח. התמיכה החזקה ביותר והטובה ביותר היא רשת חברתית. אל תשבי בבית ותרגישי קורבן".
עריכה: איתמר זיגלמן
