בא לי לצעוק
מאזינה: "בזמן האחרון בני צורח ללא הפסקה" • האם בסך הכל הילד מתפתח?
אימא לילד בן ארבע וחצי מספרת על השינוי הפתאומי בהתנהגות בנה; מיכל מסבירה מה עובר במוחו של הילד: "עכשיו הוא ער לעצמו וער לרגשי הנחיתות"
המאזינה חוה עלתה לשידור בתוכניתה של מיכל דליות ב־103fm וסיפרה: "בני בן הארבע וחצי היה ילד מאוד רגוע שהיה מבקש כל דבר שרצה. פתאום, בלי שחל שום שינוי בבית או אצלו, הוא נהיה צרחן; אם מישהו לוקח לו משהו הוא מתחיל להתפרע ולבכות. למה זה קורה?".
"כאשר חל שינוי אצל הילד ואנחנו לא יכולים לשייך אותו למשהו ספציפי, כנראה שהילד עבר תהליך", הסבירה דליות, "לא תמיד אנחנו נמצאים ליד הילד מתי שהוא צריך אותנו, וגם הילד עצמו לא תמיד יודע להגיד מה עבר עליו שגרם לו להתנהג כפי שהתנהג. לפעמים זה שעמום או לחץ, לפעמים זה דברים שהילד שמע ולא הבין את המשמעות הנכונה שלהם או אפילו בגלל ההתפתחות של הילד".
אם הילד משקר, יצמח לו אף ארוך כמו של פינוקיו? לא בהכרח: "כאשר ילד משקר זה נהדר", אמרה מיכל ושברה את המיתוס, "זו התפתחות פסיכולוגית קוגנטיבית מצויינת אצל הילד, ועכשיו אנחנו ההורים נתחיל עם החינוך. כשילד מתחצף זה אומר שיש אצלו התפתחות".
"הילד שלך צורח כאשר מישהו לוקח לו משהו, זה אומר שהוא יותר מבין את הסיטואציה", הרגיעה מיכל את המאזינה, "את רואה אותו גדל מבחינה פיזיולוגית חיצונית, אבל הוא גדל גם מבפנים מבחינה הורמונלית, ריגשית ושיכלית. פתאום קורים לו שינויים במוח והילד מבין שלא בא בחשבון שלוקחים לו דברים, ומעצבן אותו כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה, כלומר הוא ער לרגשות שלו ולרגשי הנחיתות".
נורא ואיום
אם כן, מה קורה עכשיו כאשר הילד ער לרגשותיו? "הוא מבין שהוא רוצה בחזרה את מה שלקחו לו, אבל אין לו את היכולת והאומץ לקחת את זה בחזרה", הסבירה דליות, "את מנסה ללמד אותו שאם לוקחים לו שיבקש בחזרה, אבל זה תהליך. עד עכשיו הבן שלך היה מרצה את כולם וקשוב לרצונות של האחר, הוא ויתר על הרצונות שלו למען השאר, אבל עכשיו הוא בתהליך של התבגרות והוא לא רוצה לוותר".
"את זאת שצריכה ללמד אותו כיצד להתמודד עם המצבים האלה. ברגע שהוא יבכה ויצרח, חבקי אותו ותגידי לו שזה באמת מעצבן ומתסכל",אמרה מיכל, "כלומר העבירי לילד את התחושה שאת רואה ומבינה שהוא עצוב. את יכולה גם בארוחת ערב, אחרי שהוא כבר גרוע להזכיר לו: 'זוכר שבגינה הילד חטף לך את הצעצוע? בוא נחשוב יחד מה אפשר לעשות בפעם הבאה'. יכול להיות שהוא יגיד לך שהוא צריך לחטוף בחזרה והאופציה הזאת קיימת אך היא פחות מועדפת, כך שהציעי לו שיפנה לאימו של החוטף ויבקש את עזרתה או שיפנה אליך ואת תעזרי לו".
זה לא נורא? זה כן נורא: "אל תגידי לו כל הזמן שזה לא נורא שחטפו לו, כי אז את משאירה אותו במקום שהכל בו 'איזי'", ביקשה מיכל, "אני רוצה ללמד אותו לעמוד על שלו ולהתגונן, לא לתקוף, אלא להגן על הערכים שלו ועל ה'אני מאמין' שלו. חשוב שלא תכעסי עליו כשהוא צורח, זה פשוט שאין לו פתרונות אחרים ואת צריכה לעזור לו למצוא אותם".
עריכה: מיכל דאבי
