לגמגם את הכאב
האם שינויים שעוברים על מתבגרים יכולים לגרום להם לגמגם? בהחלט כן • מיכל דליות למאזינה מודאגת: "חייבים לערב פסיכולוג"
גיל ההתבגרות יכול להיות די מלחיץ. הילדים שפתאום גדלים והופכים לנערים צריכים להתמודד עם אתגרים חדשים ולהכניס רגל לעולם המבוגרים; מסתבר שיש מי שהלחץ הזה משפיע עליו בצורה כזו שמפריעה לו לדבר ברצף; האם הכל אבוד והגמגום יישאר לעד? לא בהכרח.
מאזינה ששוחחה עם מיכל דליות ב־103fm סיפרה על בנה בן ה־13 שלפתע פתאום התחיל לגמגם. "השנה הוא נכנס ללמוד בישיבה ומאז ספטמבר הוא מגמגם". המאזינה - איך לא, מודאגת מאוד ולא יודעת כיצד לפעול. מה גם, אנשי מקצוע הפצירו בה שלא לדבר עם בנה על הבעיה ולא להעיר לו עליה.
"הנוירולוג אמר שכנראה זה נובע מלחצים בגלל השינויים החברתיים", הוסיפה. "זה כבר יותר מחצי שנה שהוא מגמגם וזה מדאיג". לטענתה היא אינה יודעת אם בנה מגמגם גם בלימודים או שזה קורה לו רק בבית ולמרות מה שאמרו לה, היא דווקא כן דיברה עם הילד על הגמגום וניסתה לברר מה קרה, אך ללא הצלחה. "הוא מתנגד ולא מספר לי".
תחילה הרגיעה מיכל ואמרה שגם לדעתה מדובר בלחץ מהשינויים שעברו עליו לאחרונה. "אם הוא בן 13 ועד עכשיו לא גמגם, יכול להיות שזה בכלל לא קשור לבעיה בפה או בשיניים". כרגע נקודת המוצא היא שבגלל הלימודים הוא אכן נמצא בלחץ כך שחייבים לעזור לו ולמצוא עבורו טיפול פסיכולוגי. "עזרה מקצועית תוכל לתעל את התסכולים ולבדוק על מה יושב הלחץ", הסבירה מיכל. "הפסיכולוג יאבחן האם הלחץ הזה אמיתי או שמא מדומה - אבל אמיתי מבחינת הילד.
"איתך הוא לא מדבר בגלל שזה גיל ההתבגרות וזה גיל קשה". אם כן, רק פסיכולוג חיצוני יוכל להגיע למקור הבעיה. במקרים אחרים גם אבא, סבא או דוד יכולים לעזור, אבל לא במקרה הנוכחי בו אין אף דמות גבר סמכותית בתמונה. "התייעצי עם אנשי המקצוע שעובדים איתו ובדקי למה הוא לא מתקדם".
עריכה: מיכל דאבי
