רק בשביל צומי
מאזינה: מדוע הנכד שלי מדבר אליי לא יפה בסביבת הוריו? • מיכל דליות הסבירה: "ילדים עושים רק מה שנותן להם סוג של רווח"
מדוע ילדים לפעמים לא מסכימים להיות נחמדים לסבא ולסבתא ומה צריך לעשות בנידון? מה שבטוח - אסור להתייחס, ובטח ובטח אסור לסגור את הילד בחדר כעונש.
"כשהנכד שלי בן ה־3.5 רואה אותי, הוא אומר לי שהוא לא חבר שלי", סיפרה סבתא מודאגת למיכל דליות ב־103fm. לדבריה, למרות הדברים שאומר, אין ספק שהוא מאוד אוהב אותה. היא בתגובה מתעלמת, אבל הוריו ממש לא מוכנים לסלוח על ההתנהגות הזאת. "כשהוא אומר לי את זה הוא מתחיל לצחוק, אז אבא שלו - הבן שלי, מכניס אותו לחדר עד שהוא מתחרט ומבקש סליחה". ולא - גם המתנות הרבות שהיא מרעיפה עליו בכל פעם שהיא מגיעה לביקור פשוט לא עוזרות.
ובכן, לא פעם אמרה מיכל כי עונשים מסוג זה הם פשוט לא אפקטיבים ואפילו משפילים את הילד. "האבא בעצם גורם לילד להמשיך ולהגיד את מה שהוא אומר לך. הסבירי לבנך שכשהילד אומר לך שהוא לא חבר שלך, זה לא פוגע בך ולא מצחיק אותך. זה מעין משחק טיפשי שלו וברור שהדברים לא מייצגים באמת ובתמים את מה שהוא מרגיש. עובדה שאחרי שהילד אומר את זה הוא משחק איתך.
"המבוגרים צריכים להבין שהילדים עושים רק מה שעושה להם רווח - והרווח זה התגובה", המשיכה מיכל. "כשאנחנו מגיבים למשהו טוב אנחנו מחזקים את הדבר הטוב הזה, אבל כשאנחנו מגיבים למשהו רע אנחנו מחזקים את ההתנהגות הרעה. כאשר הנכד אומר לך שהוא לא חבר שלך, הוא זוכה בשיחה, מבט וכעס של ההורים. הוא אומנם נעלב ונבוך ולא נעים לו, אבל הרווח שבו הוא מעצבן את אבא שלו יותר חזק מחוסר הנעימות שהוא חווה".
אם כן, כשההורים רוצים שאחת מההתנהגויות של הילד תיכחד, עליהם להתעלם ממנה עד כמה שניתן. "רגע לפני שתגיעי לבקר, אבא שלו צריך להגיד לו שאת בדרך ולהבהיר לו שלמרות שעד עכשיו, בכל פעם שהיה מקבל את פניך במשפט 'אני לא חבר שלך', הם היו מגיבים - החל מעכשיו זה נגמר. שיסביר לו שהם - ההורים שלו, מאוד נעלבים שהילד שלהם אומר משפטים כאלה לסבתא, אבל אם הוא יבחר להמשיך להתנהג כך, אף אחד מהם לא יתערב בזה ולא ישוחח איתו על הנושא הזה יותר.
"זה מונולוג ולא שיחה", הדגישה והזהירה כי בפעם הבאה שתבוא לבקר, הילד בהחלט יחזור על הדברים שאמר, אבל אם ההורים לא יגיבו - בדיוק כפי שהציעה, הוא יפסיק. בין אם אחרי פעם או פעמיים - אבל בשלב מסוים הוא יפסיק. "מה שלא מביא תועלת ולא גורם לאף אחד להגיב - אין טעם לעשות אותו יותר וככה עובד ראש של ילדים, בעיקר".
פיתרון נוסף שהעלתה מיכל היה להתמודד עם המצב בהומור. "תחילה, בקשי מבנך שיפסיק להתערב ושייתן לך להתמודד עם המצב הזה לבד. זה בינך לבין הנכד. לא כל דבר שהילד עושה ההורים צריכים להתערב. בפעם הבאה שהילד יגיד שהוא לא חבר שלך, תסתכלי עליו ותגידי לו בקלילות: 'מה? יש מישהי מאחוריי? אני כן חברה שלך, אני לא שואלת אותך'. ההורים חייבים לצאת מהתמונה.
"בנוגע למתנות שאת קונה לו - זה לא יעבוד. את לא אמורה לשחד אותו ולקנות את ליבו", סיכמה מיכל והזכירה כי מדובר בילד בן 3.5 שבסך הכל משתעשע. "זה יעבור לו", הבטיחה.
עריכה: מיכל דאבי
