ב־6 בספטמבר 1991, בהופעה שגרתית של להקת הרוק וויילד קרוז, התארח הרוקר המבטיח יוסי אלפנט, כשבאמצע ההופעה לקה בלבו, התמוטט ומת. הוא היה בן 32 בלבד.
אלפנט היה הרוקר האולטימטיבי: התהדר בתסרוקת פאנקיסטית מפוארת, בבגדים נוצצים ובסיגריה תמידית בפה, התמכר לסמים קשים ולסקס, חי על הקצה - ולצד זה היה מוזיקאי מבריק ומוכשר, אשר פרץ דרך והצליח למזג בין מזרח למערב ולהגדיר מחדש את הסאונד של הפסקול הישראלי בכלל והרוק המקומי בפרט.
בקריירה בת 10 שנים, שכללה לא מעט טלטלות אישיות ומקצועיות, הפך אלפנט לאחד המוזיקאים המוערכים והשנויים במחלוקת בתעשייה המקומית, הן כגיטריסט וירטואוזי, הן כיוצר וזמר והן כמפיק מוזיקלי.
הוא החל דרכו בלהקה רטורית, שבלטה בלהיטים 'סדר יום' ו־'Last Night'. ניסה מזלו בחו"ל ללא הצלחה וכשחזר לארץ באמצע שנות ה־80 הצטרף ללהקת הפליטים שניגנה עם אהוד בנאי, ואף הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של בנאי ('אהוד בנאי והפליטים', 1987), שהפך לאחד מאלבומי המופת בפסקול הישראלי. במקביל, הופיע עם הפליטים במחזמר הפרובוקטיבי 'מאמי' וזכה אף לסולו מיתולוגי ('שיר הפאב').
בסוף שנות ה־80, לצד התמודדותו עם ההתמכרות הקשה לסמים, הקים את ההרכב 'למה פיל?' והקליט שירים שזכו להערכה, בהם 'איך כש...', 'אבוד', 'סוזן', 'נופל מדמם' ו'באים אותך לקחת'. באותה תקופה ובתחילת שנות ה־90 ביסס מעמדו כמפיק מצליח כשהפיק שירים לגידי גוב, פורטיסחרוף והחברים של נטאשה ('שינויים בהרגלי הצריחה').
אלפנט מת בדמי ימיו, ועם זאת השפעתו המוזיקלית הנרחבת מוסיפה להדהד במוזיקה הישראלית עד היום.
בפרק מיוחד שמוקדש לזכרו, חזר דודי פטימר אל סיפורו בשילוב ראיונות שקיים עם חבריו ובני משפחתו. אלה סיפרו על אחת הדמויות האייקוניות ברוק הישראלי.
הפודקאסט 'מילים ולחן' לוקח אותנו למסע בעקבות התופעות, הסיפורים, השירים והאמנים שעיצבו את הפסקול הישראלי לאורך שנותיו. דודי פטימר הוא עיתונאי וחוקר מוזיקה, יוזם פרויקט תיעוד המוזיקה הישראלית דודיפדיה.
לכל הפרקים של הפודקאסט לחצו כאן