המיתוס היווני של סטליוס קזנג'ידיס
במלאות 90 שנה להולדתו ו־20 שנה לפטירתו של סטליוס קזנג'ידיס, חוזר דודי פטימר לשיריו שעיצבו את הפסקול הישראלי • בלעדי לדיגיטל של 103fm
מעטים הם היוצרים והזמרים היווניים שזוכים למעמד של אל, קזנג'ידיס היה אחד כזה בדיוק. מיתוס עוד בחייו ואגדה במותו.
מי שנולד למשפחה ענייה והתייתם מאב בנעוריו, פילס דרכו בכישרון רב להפוך לקול של עם, לקול מחאה וקול חברתי שסחף אחריו מיליוני מעריצים ברחבי העולם, שנפלו שבי אחר קולו החם והמיוחד ושיריו העוצמתיים והקליטים שפרצו בדרך בכך ששילבו בין שלל סגנונות, מסגנון הרמבטיקו היווני ועד מוזיקה הודית.
מלבד ששיחק בסרטים רבים, קזנג'ידיס היה לאמן היווני הרווחי ביותר בכל הזמנים ועם זאת בחר בשנת 1965 להפסיק להופיע ובשנת 1975 החליט להפסיק להקליט.
רק עם שובו בשנת 1987, לאחר 12 שנות שתיקה, ביצע את הקאמבק המושלם ושבר שיאים חדשים.
בישראל השפעתו של קזנג'ידיס הייתה רבה גם כן כשמרבית היוצרים הישראליים תרגמו שיריו לעברית וביצעו אותם בגרסאות שהפכו לנכסי צאן ברזל בזמר הישראלי, בין אם הושרו בעברית ובין אם ביוונית על ידי מיטב האמנים: 'הכל בגלל האהבה' (שלישית גשר הירקון), 'זינגואלה' (יהודה פוליקר), 'מנדובלה' (הגשש החיוור, שימי תבורי), 'אלינור' (ג'קי מקייטן, זהר ארגוב), 'כמו שיכור' (זהר ארגוב), 'צ'יפטטלי' (הופה נינה ניי) (מיקי גבריאלוב), 'ברבא יאני' (טריפונס), 'פפלומה' (אריס סאן), 'סלוניקי' (שימי תבורי), 'אפיגה אפיגה' (שלומי סרנגה שגם פגש את קזנג'ידיס בשנת 1995) ועוד.
בפרק הנוכחי של 'מילים ולחן' חזר דודי פטימר אל סיפורו המרתק של הזמר האגדי, אל הסיפורים מאחורי שיריו וכיצד הוא עיצב את הפסקול הישראלי.
הפודקאסט 'מילים ולחן' לוקח אותנו למסע בעקבות התופעות, הסיפורים, השירים והאמנים שעיצבו את הפסקול הישראלי לאורך שנותיו. דודי פטימר הוא עיתונאי וחוקר מוזיקה, יוזם פרויקט תיעוד המוזיקה הישראלית דודיפדיה.
לכל הפרקים של הפודקאסט לחצו כאן
