כשאריק איינשטיין גילה את הרוקנרול
לצד שלום חנוך, שמוליק קראוס והצ'רצ'ילים, וגם לבד - כיצד השפיע הרוק על המוזיקה שביצע אריק איינשטיין? • דודי פטימר בדק, מצא - והביא דוגמאות
נהוג לחשוב שהרומן של אריק איינשטיין עם הרוקנרול החל במפגשים המכוננים שלו עם שמוליק קראוס וג'וזי כץ, שהולידו את החלונות הגבוהים (משלישיות הרוק הראשונות בישראל) וכן עם שלום חנוך, שהפך שותפו למהפכת הרוק של סוף הסיקסטיז שהגיעה לשיא עם אלבומי מופת כמו 'מזל גדי', 'פוזי', 'שבלול' ו'פלסטלינה'.
אבל למעשה, הרומן של איינשטיין עם עולם הרוקנרול החל כבר בסוף שנות ה־50, עת נחשף לאומנים כמו אלביס פרסלי, פול אנקה וריקי נלסון ששבו את לבו, ובהשראת להקת הדו־וופ (תת־ז'אנר של רוקנרול) הקליט את אחד משיריו הראשונים אי פעם 'היא הייתה בת 17' (1960).
בתחילת שנות ה־60, עם פריצתו של ריקוד הטוויסט לתרבות העולמית (ואף לישראל), איינשטיין החל לרקוד לצלילי הסגנון המוזיקלי הסוחף. הוכחה לכך אפשר למצוא בסרטו הראשון - 'ניני' (1963). להקה נוספת שממנה הושפע הייתה להקת הצלליות הבריטית, להקת הקצב שליוותה את זמר הרוק קליף ריצ'ארד ואף סיפקה לא מעט נעימות אינסטרומנטליות רוקיות בעלות פרסום עולמי, שאחת מהן, 'The Rumble', הוקלטה על ידי איינשטיין עם טקסט עברי של עמוס אטינגר בשנת 1962 תחת השם 'סדום', באחד מרגעי הבלוז הראשונים בזמר העברי המודרני.
באותה תקופה אף נחשף איינשטיין לראשונה ללהקה שהפכה להיות אחת מאהבותיו הגדולות - הביטלס. ניצני השפעותיו ה'ביטלסיות' החלו בשנת 1964 כשהיה חבר בשלישית גשר הירקון, שביצעה גרסה עברית של חיים חפר לשיר של הביטלס 'From Me To You' ('למה את לא יוצאת איתי?', שרה השלישייה). באותה שנה, אגב, השלישייה השתתפה בסרט 'דליה והמלחים' ובסצנת הסיום ביצעה את שיר הטוויסט 'שייק' כשחבריה עטו על ראשם פאות בסגנון הביטלס ונענעו אותן כפרודיה על הלהקה.
בשנת 1966 איינשטיין הקליט את אריך הנגן הראשון שלו 'שר בשבילך', שלצד שירים בניחוח שנסוני וג'אזי, ביצע גרסת רוק לשירם של הצלליות 'I Want You To Want Me', שבתרגומה של דפנה אילת הפך ל'הבטחת שתבואי'. באותה שנה איינשטיין קיבץ סביבו להקת קצב (בהשראת להקות האריות, הנסיכים והצ'רצ'ילים, שבהמשך העשור תהפוך ללהקת הליווי הקבועה שלו) וקרא לה 'אריק והאיינשטיינים' מתוך מטרה ליצור סאונד רוקי בעברית.
התקליטון של 'אריק והאיינשטיינים', שכלל, מלבד גרסת כיסוי ג'אזית ל'ערב של שושנים' הידוע, גם גרסאות עבריות לשירי פופ-רוק ידועים בלועזית, 'עץ הלימון' (טוב, זה שיר פולק שפרסם טריני לופז בשם 'Lemon Tree' אך בגרסת איינשטיין הופך לרוקי), 'רחוק, רחוק מכאן' (גרסת כיסוי לשיר 'The House Of The Rising Sun' שפרסמה להקת האנימלס) ו'מזל' (גרסת כיסוי לשיר 'Do You Want To Know A Secret' של הביטלס שבה איינשטיין שר במבטא הומוריסטי מרוקאי). השירים עובדו על ידי דוד קריבושי וביטאו את הלך הרוח ששרר בלבו של אריק, שהעריץ באותה עת מלבד את הביטלס גם את הרולינג סטונס, הטרמלוס והאנימלס.
האהבה הראשונה
בסוף אותה שנה יצא איינשטיין להרפתקה בת כמעט שנתיים עם החלונות הגבוהים, שנוצרה כנגזרת מהמפגש שלו עם שמוליק קראוס (אז מוזיקאי בתחילת דרכו עם השפעות רוקנרול) וג'וזי כץ. החיבור המשולש הוליד תקליט מופתי, שכלל להיטים כמו 'אינך יכולה', 'יחזקאל', 'הבובה זהבה', 'זמר נוגה', 'אז מה', 'הורוסקופ', 'האהבה הראשונה' ו'כל השבוע לך', שביססו את מעמדו של איינשטיין כאייקון פופ בהתהוות.
עם שובו לארץ, לאחר שהשלישייה הופיעה בצרפת ובלונדון, פגש בשלום חנוך, אז חייל צעיר מלהקת הנח"ל. השניים החלו ליצור שירים ביחד, כשהצעד הכי קיצוני ביחס הממסד ל'שגעון הרוקנרול' של איינשטיין היה כשביצע בשנת 1969 על בימת פסטיבל הזמר והפזמון (מעוז השמנת הממסדית של אותן שנים) את השיר שכתב והלחין חנוך - 'פראג' והגיע למקום השביעי. זו הייתה עבורו אכזבה, שכן בשנים 1966-1965 זכה פעמיים ברצף במקום הראשון בפסטיבל עם שירים בסגנון הבלדה הארצישראלית הערבה לאוזן, בניגוד ל'פראג' שנשמע 'כסאחיסטי' בעיני קהל הפסטיבל.
לאחר שיצר עם חנוך בשלהי 1968 את 'מזל גדי', אלבומם המשותף הראשון שנשמע מתון יחסית להשראת הרוקנרול שפעמה בלבם של השניים, שכן מעבד האלבום אלכס וייס יותר נטה לכיוון ג'אז, שיתף איינשטיין פעולה עם להקת הפופ-ג'אז המתקדמת 'הברנשים של פיאמנטה', עמה יצא לסיבוב הופעות לקידום האלבום ואף הקליט גרסת כיסוי עברית לשירם של 'הביטלס' – 'אובלדי אובלדה' ('Ob-La-Di, Ob-La-Da').
לצורך העבודה על 'פוזי' (כינוי חיבה לאשתו הראשונה של אריק, אלונה איינשטיין ז"ל), לקח את מיטב מוחות הרוקנרול בארצנו, בהם שמוליק קראוס, שלום חנוך ומישה סגל שיצר מחצית האלבום בניחוח 'ביטלסי' כשר למהדרין.
כיוון שסגל הסתכסך עם אורי זהר, חברו הקרוב של איינשטיין, הוא פרש באמצע העבודה ואיינשטיין גיבש את להקת 'הצ'רצ'ילים', מלהקות הקצב הבולטות במועדונים דאז, שיחד עמו ובחיזוק האידיאלים הרוקיים של חנוך - רקחה את הסאונד הרוקי המוכר והידוע של איינשטיין שחולל, כאמור, את מהפכת הרוק הגדולה שבישרה על מיתוגו המחודש של איינשטיין כזמר רוק.
במקביל, אף כתב לאמנים אחרים מילים שכתב לשירי רוק פופולאריים, כמו 'פתאום היה לי טוב כל כך' שכתב לשולה חן על בסיס המנגינה 'As Tears Goes By' שכתבו חברי הרולינג סטונס לזמרת מריאן פיית'פול ו'קול ששון וקול שמחה' שכתב לשלישית 'התאומים' על בסיס המנגינה 'Suddenly You Love Me' של להקת הטרמלוס.
בפרק הנוכחי של הפודקאסט 'מילים ולחן' צלל חוקר המוזיקה דודי פטימר אל עובי הקורה בנוגע לאבולוציה של הרוקנרול בשנות הקריירה הראשונות של איינשטיין עם מיטב השירים (חלקם נדירים), האלבומים, הקוריוזים והסיפורים מאחורי הפרק הזה בקריירה של אחד הזמרים האהובים והמשפיעים בישראל.
הפודקאסט 'מילים ולחן' לוקח אותנו למסע בעקבות התופעות, הסיפורים, השירים והאמנים שעיצבו את הפסקול הישראלי לאורך שנותיו. דודי פטימר הוא עיתונאי וחוקר מוזיקה, יוזם פרויקט תיעוד המוזיקה הישראלית דודיפדיה.
לכל הפרקים של הפודקאסט לחצו כאן
עריכה: יניב מורוזובסקי
