לפני 12 שנים, הלך לעולמו המשורר והפזמונאי חיים חפר ז"ל כשהוא בן 86. לזכרו, קיבץ יואב חנני, עורך המוזיקה של 103fm, את מיטב יצירותיו. חפר נחשב לאחד מהאבות המייסדים של התרבות הישראלית, הוא כתב מעל ל־1,000 פזמונים ושירים עוד מימי הפלמ"ח ותקופת קום המדינה, והמשיך ליצור בצלילות עד ימיו האחרונים.
חפר נולד בפולין, ועלה לישראל יחד עם משפחתו. כשהיה בן 17 הצטרף לפלמ"ח ונשלח יחד עם שאר בוגרי תנועת הנוער לקיבוץ דפנה. שם עסק בעבודה חקלאית, תוך כדי שהוא לא שוכח את מפעל העלייה, ופועל רבות למענו. שירים רבים שהוא כתב כבר באותה התקופה תיעדו את הווי החיים הפלמ"חניקי, והפכו ללהיטים אלמותיים. חלקם הולחנו על ידי דוד זהבי וחלקם הותאמו למנגינות זרות. שירו הראשון נשא את השם 'בין הגבולות', ותיאר את מבצעי הברחות המעפילים בהם השתתף. אחריו זכינו ליהנות מעוד כמה וכמה יצירות כמו 'שושנה', 'יצאנו אט', 'שקיעה נוגה', 'הפינג'אן', ועוד רבים וטובים. במהלך הקריירה כתב על תקופת ההעפלה, ואילו שיריו, שהיו מעין שירי מחאה, נכתבו בצורה מרומזת. זאת כיוון שפעילות זו הייתה מנוגדת למדיניות ממשלת המנדט ששלטה בארץ באותם ימים.
מפעלו התרבותי החשוב ביותר של חפר באותה התקופה היה יסוד הצ'יזבטרון - להקת הבידור של הפלמ"ח, שנחשבת ללהקה הצבאית הראשונה בישראל. חפר הוא גם הפך להיות הכותב הראשי שלה, ופזמוניה הפכו לפסקול התקופה. באותן שנים התוודע לסופר דן בן-אמוץ ויחד איתו החל לכתוב בכתב העת הספרותי "משא", מדור הומוריסטי בשם "ילקוט הכזבים". במסגרת זו פירסמו השניים אנקדוטות וצ'יזבטים מלאי הומור וגוזמה, שהעלו על נס את הווי החיים הפלמ"חניקי ואת רוח ההקרבה של הצבר העברי למען מולדתו.
חפר המשיך במלאכת הכתיבה, וכתב פזמונים ללהקות המצליחות ביותר של שנות ה־50 וה־60 כמו 'התרנגולים', 'בצל ירוק', 'רביעיית מועדון התיאטרון', 'שלישיית גשר הירקון', וכן גם ללהקות הצבאיות. לאורך הקריירה הענפה שלו חפר שיתף פעולה עם מיטב המלחינים העבריים, בהם סשה ארגוב, משה וילנסקי ודובי זלצר, וגם עם מיטב הזמרים, בהם: אריק לביא, אריק אינשטיין, יהורם גאון, יפה ירקוני, שושנה דמארי, גידי גוב ואורי זוהר.
אחד הכובעים הרבים שעטה חפר הוא כובע העיתונאי. במשך עשרות שנים נהג לכתוב טור שבועי בעיתון ידיעות אחרונות. באחד הראיונות שהעניק בשנותיו האחרונות סיפר עד כמה הכתיבה חשובה ומשמעותית עבורו, ואמר: "פתאום נזכרתי, שבכל יום רביעי אני כותב לעיתון וזה היה בשבילי כמו זריקת הרואין. סם. ופתאום כשהסם הזה איננו, מה אני עושה? התיישבתי והתחלתי לכתוב סתם משהו וזה עבר לי". בעידודו של נתן אלתרמן, בו ראה את אביו הרוחני. הוא החל לכתוב עבור תיאטראות שונים, ובין היתר, כתב את שירי מחזות הזמר 'קזבלן', 'איי לייק מייק', ותרגם לעברית את קלאסיקת התיאטרון של מולייר 'טרטיף'.
חפר הגיע אפילו למסך וכתב תסריטים לסרטי קולנוע וטלוויזיה רבים. הוא לקח חלק בכתיבת התסריט לסרט 'קזבלן', כתב את התסריט לסרטו של אורי זוהר 'התרנגול', וכן לקח חלק בכתיבת התסריט לסרט 'המגילה 83'. בנוסף, יצר את סרטי התעודה 'אוהלי פלמ"ח', שנותנת הצצה לחייהם של לוחמים ויחידות בארגון, ו'שיבולים וחרב' יחד עם חיים יבין, המתאר באור ביקורתי כיצד רואים נכדיהם של לוחמי הפלמ"ח את אותה התקופה.
בתחילת שנות ה־2000 עורר סערה תקשורתית לאחר שהתבטא בצורה חריגה על העלייה ממרוקו, ועל בני העדה. חפר לא חסך ביקורת גם מהז'אנר הים תיכוני, וטען כי העברית בשירים המזרחיים לא נכונה, ואמר: "זה לא רק עוני של השפה זה עוני של רגשות". כמובן שהוא התנצל, וטען שדבריו הוצאו מהקשרם.
חפר זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות, פרס אקו"ם על מפעל חיים למשורר, פרס ישראל לזמר העברי ואף אות הוקרה על מפעל חיים מאוניברסיטת בר אילן.
לרגל 12 שנה ללכתו קיבץ עורך המוזיקה הראשי של התחנה יואב חנני את מיטב יצירותיו. האזנה נעימה.
שבת עברית ב־103fm נוסדה לפני קרוב ל־20 שנה, והיא כיום רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים לקום המדינה.
שבת עברית ב־103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכל על מנת לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.
האזינו לשבת עברית אצלנו באתר. איפה ומתי שרק תרצו. בלי דיבורים, ללא פרסומות - ועם כל הכבוד למוסיקה עצמה.
לעוד תוכניות של 'שבת עברית' לחצו כאן.
עריכה: עדן בן ארי