24 שנה חלפו מאז מותו של יהודה עמיחי - משורר, סופר, מחזאי ישראלי וחתן פרס ישראל לשירה. עמיחי זכה לפופולריות כלל עולמית, וכשמעלעלים ביצירותיו ניתן לחוש שמילות שיריו נותרו אקטואליות מתמיד. זאת בשל יכולתו המבורכת לגבש שפה שירית חדשה שזכתה לתהודה, והצליחה לכבוש את לבבות הקוראים שלו.
עמיחי נולד ב־3 במאי 1924 בשם לודוויג פפויפר, בעיר וירצבורג שבצפון חבל בוואריה בדרום גרמניה, למשפחה יהודית אורתודוקסית דתית מאוד, אבל הסיפור שלו מתחיל באמת דווקא בירושלים. משפחתו עלתה לישראל כשהיה ילד בן 11 ואחרי שהות קצרה בפתח תקווה הם מהר מאוד הם השתקעו בעיר הבירה. בשנת 1948 התגייס המשורר הידוע ושירת כלוחם בחטיבת הנגב של הפלמ"ח עד תום המלחמה. בין השאר השתתף בקרב חוליקאת הקשה, בו נהרג חברו ומפקדו חיים (דיקי) לקסברגר – אירוע ששב והופיע בשירתו ובסיפוריו, בהם בשירו המפורסם 'גשם בשדה קרב'. אין כל ספק, עמיחי נשא כל חייו את מתיו על לבו, ואלה מגיחים ממילותיו.
אחרי שהשתחרר משירותו הצבאי למד ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית, ועסק בהוראה בגימנסיה העברית בירושלים. הוא לא היסס לקחת חלק גם בסמינרים רבים בחו"ל, ובהמשך הקריירה הענפה שלו היה למשורר אורח באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם, והעניק הרצאות על אודות הכתיבה היוצרת וההשפעה שלה על הכותבים באשר הם.
בשנת 1955 חבק עמיחי את ספרו הראשון 'עכשיו ובימים האחרים', שזכה לתשומת לב רבה בישראל, ובהמשך גם ברחבי העולם. רבים טוענים כי הוא הצליח להביא לשינוי מהפכני בעולם השירה בזכות היכולת שלו לשלב בין לשון פיוטית מאוד, לבין דימויים מודרניים ומקוריים. בתקופה בה הדגש היה על ה'אנחנו' ועל הקולקטיביות באשר היא הצליח עמיחי לשנות את הפוקוס ל'אני', ולתאר במילותיו מצבים שכל אדם מכיר מחיי היום-יום שלו גם בשנות ה־50 וגם בשנת 2024. אין כל ספק, מדובר ביוצר יחיד לדורו.
ספריו הרבים ויצירותיו זכו לתהודה, הקהל שלו הצביע ברגליים, וספריו הופיעו מאות פעמים ברשימות רבי המכר שפורסמו בעיתונים הגדולים באותם הימים. בהיותו פורץ דרך ומחולל מהפכה בשירה העברית החדשה, יש המחשיבים אותו למשורר הלאומי הגדול ביותר אחרי ביאליק. הוא השפיע על משוררים רבים מספור והתווה להם דרך חדשה. יתרה מזאת, הוא נמנה עם הבולטים בשירה הבינלאומית של המאה העשרים; שיריו תורגמו לכ־40 שפות שונות ביניהן אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, ואפילו סינית.
עמיחי היה חלק בלתי נפרד מהנוף הירושלמי, והנוף הירושלמי היה לחלק בלתי נפרד ממנו. זו העיר שחודרת למילים שלו ונופיה המשתקפים בשיריו מקבלים דרכם משמעות חדשה. הוא כינה אותה 'ונציה של אלוהים', 'עיר רפאים של מחפשי זהב', וגם 'עיר נמל על שפת הנצח'. במשך שנים ארוכות התגורר המשורר בשכונת ימין משה, ולא שכח לתעד במילים את הייחודיות של השכונה, ואת הקסם המיסטי כמעט של העיר העתיקה. בין היתר לא הצליח עמיחי להתעלם מהר ציון, ובאחד משיריו כתב המשורר "קבר דוד בן ישי ביום שישי לפנות ערב/ בשלוות לא היותו כאן מעולם. אני אוהב/ את המקום העזוב עם גנות נשמה אמיתיות/ עם ריח שעווה כמו כל ריח אישה שפעם אהבתי".
המשורר והסופר האנגלי טד יוז, שתרגם כרך משיריו של עמיחי ובהמשך היה לחברו הטוב, הגדיר בראיון את שיריו כראויים לפרס נובל, והוסיף: "שיריו נראים לי כשירה הטבעית, המושלמת, וכשאני קורא אותם אני חושב, למה לא יכולים כולם לכתוב כמוהו. אלה שירים שכל משורר היה רוצה לכתוב".
השנה ציינו 100 שנה להולדתו של המשורר באירועי תרבות יוצאי דופן ברחבי הארץ, ובהופעות רבות. מעבר לחגיגות רבים נהנים מכתביו, ומוצאים בהם נחמה גם בשנות מלחמה קשות. יצירותיו יוצרות פסיפס נוסטלגי ומפתיע שמצליח להישאר רלוונטי עד עכשיו. חוקר הספרות גרשון שקד אמר עליו פעם כי בזכותו למדו שאפשר להגיד דברים עמוקים ורגישים במילים פשוטות ובלי צורך בהגבהה פאתטית, ואין ספק שהיכולת הזו הובילה אותו לכתוב שירים שהפכו בחלוף הזמן גם לפזמונים שעומדים בזכות עצמם. כמו למשל, 'באהבתנו' של יהודית רביץ; 'הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר' של הדודאים; 'אלול בעין כרם' של מיקה קרני, ועוד רבים וטובים. מוזמנים להאזין ולהתרפק על הצלילים.
'שבת עברית' ב־103fm נוסדה לפני יותר מ־20 שנה, וכיום היא רצועת המוסיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלסיקות הגדולות של המוסיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.
'שבת עברית' ב־103fm מכבדת ומוקירה את הקלסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוסיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.
האזינו ל'שבת עברית' אצלנו באתר. בכל מקום ובכל זמן שרק תרצו. בלי דיבורים, בלי פרסומות – ובכל הכבוד למוסיקה.
לעוד תוכניות של 'שבת עברית' לחצו כאן.
עריכה: עדן בן ארי