?מהו השיר הפשוט של הלחם

מאת: ברק פז

בשבת שחלפה שמענו את השיר הנהדר "למדני את השיר הפשוט" מפיה של הזמרת נורית גלרון. את השיר חיברה הפזמונאית רחל שפירא והלחין אותורמי בר-דויד לאלבום "נגיעה אחת רכה" (1984) של גלרון. לעיבוד המקסים אחראי שם טוב לוי. השיר זכה לפופולריות רבה ולהשמעות אינספור והוא נכלל בשני אוספים של נורית גלרון, ב-1997 וב-2005.

כל מי שנתקל בשיר מיד מבין שמדובר בשיר אהבה. זה מורגש מאד מהמילים (גם אם אין שם ביטויי אהבה מפורשים), אבל אז עולה השאלה: מה פתאום לחם? מה עניין אהבה ללחם? ומהו "השיר הפשוט של הלחם" אותו מבקשת המשוררת ללמוד? מי שיעיין בספר שיריה של שפירא "כמו צמח בר" (1985) יקבל קצה חוט לפתרון החידה והרי הוא לפניכם.

בראש השיר מופיע ציטוט מתוך שיר של משורר היידיש מאני לייב (1953-1883): "בראשית בא השיר הפשוט של הלחם" (תרגם: שמשון מלצר). זוהי שורת הפתיחה של "שיר האהבה" של לייב, שחי רוב חייו בניו יורק ועבד בתפירת נעליים לצד כתיבת שירים. השיר עוסק בקיומה התמידי של האהבה, לצד תלאות היומיום ועמל הכפיים, כשחלקו הראשון מתמקד באיכר, החורש את האדמה כדי להביא לחם לבני משפחתו.

כעת קל יותר להבין שהשיר של שפירא, כמו גם השיר ששימש לה השראה, עוסק במוטיב האהבה הפשוטה, הדלה, היומיומית ונטולת הפאתוס. הלחם ממלא כאן תפקיד חשוב בהיותו סמל ליסודיות ולפשטות, כמו אותו מצרך בסיסי ומרכזי, המצוי בכל בית. מוטיב זה חוזר ברבים משיריה של רחל שפירא: "כאילו סוף" (האהבה בצל יום העבודה); "שיר של יום חולין" (השם מדבר בעד עצמו); "כמו עשב בניסן" (עם השורה: "יפה לי הדלה בשושניך") ועוד. בשירים אלה, האהבה נסבה סביב הדברים הקטנים, סביב השגרה, והיא ניזונה מהם ומתעצמת בצילם ובזכותם, בבחינת המצוקה המקרבת לבבות. בהמשך מבקשת שפירא: "ופרוס לי חלק משלומך" (ושימו לב למשחק הלשון היפה!). היא רוצה להפוך לחלק מהיומיום של אהובה, לשמוע על מצוקותיו, ועל ידי כך להתקרב אליו.

כך מספר מלחין השיר, רמי בר-דויד, על הולדת השיר: "הלחן נכתב במקור לטקסט של שיר ילדים שלא הוקלט לבסוף. הצעתי את הלחן לנורית גלרון, שגרה אז בשכנות אליי, והיא העבירה אותו לרחל שפירא ש'תפרה' לו את המילים בדרכה הנפלאה".

על הפופולריות של השיר אומר בר-דויד: "אני שמח, זה עושה לי כיף. בזמנו נעמי שמר אהבה אותו מאד והכתירה אותו כשיר הטוב של שנת 84'", והוא מוסיף הבטחה: "יש לי מלא כאלה במגרה". בר-דויד החל את דרכו המקצועית בסוף שנות ה-70' כחלק מצוות הווי פיקוד הדרכה, בתחילת שנות ה-80' הוציא תקליט משיריו בשם "אי אפשר לגעת" ולאחר מכן נסע ללמוד בברקלי, בוסטון. כיום הוא עובד על אלבום חדש שיראה אור ממש בקרוב וסינגל מתוכו ("אני אוהב אותך") שוחרר לרדיו בימים אלה.

אגב, את שיר הילדים המקורי כתבה שלומית כהן-אסיף והוא נפתח במילים: "שלושה דברים עושים לי דמעות בעיניים / ביום שישי בצהריים". נסו לשיר את זה, זה יוצא לא רע!