המהפכה החשמלית

שוק החשמל נפתח לתחרות ומאפשר לנו לבחור את החברה שתספק לנו חשמל עד הבית או העסק • אז איך עושים את זה? • ואיך ניתן לרכוש חשמל ירוק?

לאחר שנים בהן שוק החשמל לא היה פתוח לתחרות, רפורמת החשמל נכנסה לתוקפה, זאת במטרה לעודד שימוש בחשמל ירוק ולהוזיל את העלויות כחלק מהמלחמה ביוקר המחייה. פתיחת השוק לתחרות מאפשרת לצרכן הפרטי והעסקי כאחד לבחור את ספק החשמל, גם ללא פאנלים סולאריים על הגג. מיה זיו־וולף דנה בהשפעות הרפורמה על הצרכנים, ההפרטה של התחום והן על החסמים המקשים על המעבר לאנרגיה ירוקה עם עו"ד יוני חנציס, מנהל מחלקת פיתוח עסקי בחברת דוראל, ד"ר עמוס זהבי, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, ועם ברק רשף, לשעבר אחראי על תוכניות הפיתוח של מערכת ההולכה הארצית בחברת החשמל.

תחילה, הסביר עו"ד חנציס על משמעות הרפורמה במשק החשמל: "אם עד היום היינו רגילים לקנות חשמל רק מחברת החשמל, באה רשות החשמל והחליטה לפתוח את האספקה של החשמל לתחרות. אחרי שהרפורמה נכנסה לתוקף, אפשר לקנות היום חשמל מכל מיני גופים וגורמים שהם גם גופים ייחודים, למשל מחברות אנרגיה מתחדשת שמוכרות חשמל ירוק. הרפורמה מאפשרת לנו להחליט שאנחנו לא קונים רק חשמל מחברת חשמל או רק חשמל מזהם, אלא אנחנו יכולים לקנות גם חשמל שיוצר באמצעים מתחדשים – חשמל ירוק".

"הרפורמה עכשיו מאפשרת בעצם למדינת ישראל להחליט שהיא הופכת למדינה שמשתמשת יותר ויותר בחשמל ירוק – יש פה גם בשורה לצרכן, בשורה כלכלית אבל גם בשורה סביבתית משמעותית מאוד שמאפשרת אפיק שלא היה קיים עד היום, אפיק ירוק".

כאשר נשאל כיצד ניתן לבצע את המעבר בין ספקי החשמל, סיפר מנהל מחלקת הפיתוח העסקי בחברת דוראל כי "כל מה שצריך לעשות זה להחליט שמתנתקים מחברת החשמל ועוברים למספק חשמל שהוא מספק ירוק, שמייצר באמצעים כאלה. צריך מונה חכם, חברת החשמל קיבלה הנחיה מרשות החשמל לספק מונים בעלות של 230 ש"ח, כל אחד מאיתנו יכול להתקין את המונה החכם בבית ולהחליט שהוא תורם עוד קצת לסביבה הירוקה שלנו".

"קשה לפתוח את השוק ללא הפרטה"

בהמשך, הצטרף ד"ר עמוס זהבי, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, אשר התייחס לתהליכי המעבר של שירותים מגופים ממשלתיים לפרטיים: "יש גם חשיבות לפוליטיקה בדברים האלו, לא בכל מצב אבל לפעמים יש גם חשיבות לכך שיש בעלי עניין שרוצים בכך שתהיה הפרטה, זה מקדם את האינטרסים העסקיים שלהם ואי אפשר לשכוח שיש גם אנרגיה מתחדשת", טען, "מי שפעיל בראש ובראשונה באנרגיה מתחדשת אלו חברות פרטיות, כמובן שיש גם בעלי עניין מהצד השני כדוגמת ועדי עובדים שיעשו רבות כדי למנוע את ההפרטה".

לדבריו של ד"ר זהבי, "קשה לפתוח את השוק ללא הפרטה, הניסיון המצטבר בעולם הוא לא עד כדי כך מוצלח. בדרך כלל אנחנו צריכים הפרטה כדי שתהיה לנו תחרות אמיתית. בתחומים של שירותים שאנחנו חושבים עליהם כחיוניים, המדינה חייבת להיות בעניינים בכל מה שקשור להסדרת השוק, כי החשש הוא, ברגע שהמדינה נסוגה לחלוטין באחריות בתחומים האלו - היא בעצם מוותרת על השליטה וברגע שהיא מוותרת על השליטה, רמת הסיכון עולה פלאים. אז למשל בתחום החשמל ייתכן שחברות מסוימות יכנסו פנימה לתחום החשמל, ואם המדינה לא תהיה שם בתור רגולטור הם יעלו את המחירים וכתוצאה מזה הציבור מאוד יסבול, במיוחד השכבות החלשות לא יוכלו לעמוד בעלויות של הצורך. לכן, למדינה יש תפקיד מאוד חשוב כרגולטור".

באשר לעמדת הישראלים בכל הקשור להפרטת שירותים ציבוריים, הודה ד"ר זהבי כי "התשובה היא קצת מורכבת. באופן הכללי ביותר, הישראלים חלוקים בדעותיהם לגבי הפרטה. אם אנחנו שואלים שאלה כללית אז יש רוב קטן בעד הפרטה אבל ברגע שאנחנו נכנסים לעובי הקורה ושואלים על הפרטה בתחומים מסוימים אנחנו רואים שיש לישראלים גישה חיובית בצורה מתונה מאוד, לפחות של חלק מהתשתיות. למשל כשאנחנו מסתכלים על מים, שם יש רוב למתנגדים להפרטה. אם אנחנו בכלל עוסקים ושואלים את השאלה, 'האם אתם מעוניינים בהפרטה של שירותי רווחה?' הרוב הגדול של הישראלים עונה בשלילה".

"ישראל הרבה מאחורי היעדים שהיא הציבה לעצמה"

לפני כשנתיים ישראל הציבה יעד בכל הקשור לאנרגיה מתחדשת – 30 אחוזי ייצור עד לשנת 2030, אך למרות זאת, נדמה כי ישנה עוד דרך ארוכה עד להשגת המטרה. ברק רשף, לשעבר אחראי על תוכניות הפיתוח של מערכת ההולכה הארצית בחברת החשמל, פרש את משנתו בנושא.

"כרגע אנחנו נמצאים במצב שישראל הרבה מאחורי היעדים שהיא הציבה לעצמה, 30 אחוזי ייצור של אנרגיה מתחדשת, גם את יעדי הביניים היא לא מצליחה להשיג וזה כתוצאה משורה של חסמים", הסביר, "אם אפשר למנות את החסמים העיקריים, בעצם פליטת האנרגיה המתחדשת מתעכבת במידה רבה בגלל נושא של רגולציה, שצועדת מאחורי ההתקדמות של היזמים והרצון שלהם".

כמו כן, ציין רשף כי "חסם נוסף זה רשת ההולכה. קבועי הזמן של פיתוח רשת ההולכה יותר ארוכים מאשר קצב חדירת מתקני האנרגיה המתחדשת. חסם נוסף זה הקושי של חברת החשמל להקים תשתיות הולכה בגלל צפיפות התשתיות במדינה. נדרשים קווי הולכה כי מקורות האנרגיה המתחדשת מטבעם הם בשטחים פתוחים. שטחים כאלה יש בדרום, קצת בצפון, אבל במרכז המדינה, בין חדרה לגדרה, המקומות צפופים".

"לכן, את עיקר האנרגיה המתחדשת מקימים בדרום ולכן צריך להסיע את רובה, להוליך אותה, לאזורי הביקוש. הדברים האלה כרוכים בעלויות שמשפיעות על תעריף החשמל, והדברים האלה לפעמים יוצרים ניגודי אינטרסים", סיכם.

עריכה: שני רומנו