רואים למרחקים
ניוון מקולרי גילי (AMD) היא מחלת רשתית המופיעה לרוב בגיל מבוגר, אבל כיצד אפשר לטפל בה נכון? • ד"ר שירי שולמן עם כל הפרטים על גישות הטיפול
ניוון מקולרי גילי (AMD) היא מחלת רשתית נפוצה המופיעה בגיל מבוגר, אבל למרות שכיחותה היא אינה מוכרת לרבים. AMD היא מחלה פרוגרסיבית, שלאורך הזמן גורמת לפגיעה מצטברת בראייה ומהווה את הגורם העיקרי לאובדן ראייה בקרב בני ובנות 60 ומעלה. אבחון מוקדם, מעקב וטיפול יכולים למנוע את התדרדרות המחלה, ולשפר את אורח החיים של המטופלים.
פרופ' קרסו ביקש לשוחח עם ד"ר שירי שולמן, מנהלת מכון העיניים באסותא 'השלום' בת"א, ורופאת עיניים בכירה במערך העיניים במרכז הרפואי תל-אביב, שהתייחסה לשלבי המחלה, גורמי הסיכון, ודרכי הטיפול במחלה.
בתחילה ביקשה ד"ר שולמן להתייחס למהות של המחלה הניוונית שמופיעה בגיל מאוחר, ונמצאת בעיקר באזור המקולה. "מדובר בקרום דק ושקוף שנמצא בחלק האחורי של גלגל העין. במרכז הרשתית נמצא אזור רגיש מאוד שעתיר בקולטני אור והוא האזור שבו אנו משתמשים לכל הפונקציות החשובות לראייה שזה קריאה, זיהוי פרצופים, כתיבה, הפונקציות שדורשות את הראייה החדה. את הפוקוס של הראייה. האזור הזה נקרא המקולה – זה אזור בו הצפיפות של הקולטנים הכי גדולה. בגלל שיש שם כל כך הרבה פעילות האזור הזה מועד לפורענות ומתחילים כל מיני שינויים".
ד"ר שולמן סיפרה כי בהתחלה ישנם משקעים מתחת לרשתית, והגוף לא מצליח לפנות אותם. "השלב הזה נקרא AMD מוקדם או יבש. למה יבש? כי בשלבים מאוחרים יותר יכולים לצמוח דרך הרשתית כלי דם לא תקינים והיא לא יכולה לעבוד כמו שצריך. זה מה שנקרא בלשון העם ניוון רטוב". לטענתה, בשלב הראשון של הניוון היבש אפשר לא להרגיש שום דבר ולא לשים לב להתפתחות המחלה. "בן אדם יכול לא לדעת שיש לו את ההתחלה של המחלה הזו אלא אם הוא ייבדק ורופא עיניים יראה אותו. כאשר יש דליפה של דם ונוזלים לתוך הרשתית נפגעת הראייה המרכזית – פס ישר יכול להיראות מעוות וגלי. לפעמים יש כתם שמסתיר את מרכז הראייה. זו מחלה דו עינית, אבל היא לא חייבת להיות סימטרית".
שאלה נוספת שעלתה היא כיצד אפשר למנוע את החמרת המחלה. לדבריה, יש לעשות בדיקות סקר מקיפות מגיל 65 עם רופא עיניים. "רופא עיניים יכול לראות הכל בבדיקה רגילה – יכול להיות שהוא יבקש לעשות בדיקות מקיפות, אבל כבר בבדיקה ראשונית רופא עיניים יכול לבדוק. זה המפתח לאבחנה". במידה וישנה אבחנה של השלב הראשוני ההמלצה הראשונה היא להיות במעקב צמוד, ולא פעם בשנה.
לדבריה, יש להגיע לרופא העיניים אחת לשלושה חודשים. בו זמנית היא ממליצה על שימוש בתוספי תזונה שמיועדים לטיפול בבעיה, ויכולים להוריד ברבע את הסיכון לעבור לניוון הרטוב והמתקדם יותר. "מה שאני אומרת למטופלים שלי – עדיף אוכל מכדורים. עדיף תזונה בריאה, ים תיכונית שבריאה לגוף, ללב ולמוח ובריאה גם לעיניים". במידה ועשיתם בדיקות והתברר כחולים בניוון הרטוב האפשרות היא לקבל טיפול של זריקות ישירות לעין. נכון, זה נשמע מאיים, אבל מדובר בטיפול שמגיע עם הרדמה מקומית. יש סיכונים, אבל הם מאוד נדירים. החומר הביולוגי בזריקה מונע דליפה של כלי דם, ועוזר לראייה להשתפר.
מהם גורמי הסיכון למחלה?
יש כמה וכמה גורמי סיכון, אבל גורם הסיכון המשמעותי הוא הגיל. לדבריה של ד"ר שולמן זו מחלה שמוגדרת מגיל 60 ומעלה. הדבר השני שיכול להשפיע על המחלה היא גנטיקה. מה אנחנו יכולים לעשות בכל זאת בכדי להישמר כמה שאפשר? בראש ובראשונה להימנע מעישון. שכן, עישון מחמיר את הנזקים, וכך גם קרינת אולטרה סגול. לכן, כדאי להסתובב עם משקפי שמש. גם לחץ דם גבוה, כולסטרול וסוכר יכולים להשפיע על הופעת המחלה המדוברת.
בשורה התחתונה, אם עברתם את גיל 40 ובמשפחה יש גנטיקה שקשורה למחלות ראייה ההמלצה היא ללכת לרופא עיניים פעם בשנה לפחות בכדי להיות שקטים, ולזכור שטיפול מוקדם יכול לעכב בצורה משמעותית את התקדמות המחלה. רגע לפני סיום המליצה ד"ר שולמן על עמותת 'לראות', העמותה לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון בישראל.
שירות לציבור בחסות רוש. ללא מעורבות בתכנים.
עריכה: עדן בן ארי
