נתן לדפני ליף: "חברי הכנסת שלא התייצבו לצדך בבית המשפט הם סמרטוטים!"
זהבי מתייחס לשתי דמויות בולטות שהגיעו לבית המשפט אתמול (א'): נוחי דנקנר ודפני ליף. בהמשך עולה דפני לשידור ומספרת על מעצרה לפני כשנה ועל היחס המשפיל שקיבלה בחדר החקירות - נתן: "לא ראיתי שנתת כאפה, אז למה מתייחסים אלייך כאל עבריין מן השורה?!"
אתמול בבית המשפט בתל אביב נערכו שני אירועים סמוכים אחד לשני באותו בית משפט. מר נוחי דנקנר, הטייקון האדיר, האיש ששולט במיליארדים, האיש שחברות אדירות נמצאות בשליטתו, מגיע לבית המשפט כדי לשמוע את החלטת השופט שבתוך חודשיים הוא צריך למצוא סידור ולמכור חלק או את כל הקבוצה האדירה שלו שנקראת 'כלל ביטוח'.
בהמשך מגיעה אחת מגדולות לוחמות הקראטה, ג'יו-ג'יטסו, קיקבוקסינג, איגרוף תאילנדי וכיוצא בזה, הלא היא דפני ליף שמואשמת בתקיפת שוטר, הפרת סדר ועוד אלף ואחת האשמות. היא מגיעה עם עורכת דין צנועה וחביבה בשם גבי לסקי, לעומת סוללת עורכי דין שמהכסף שהם מקבלים כל חודש אפשר לבנות עשר דירות לדיור הציבורי, שלא לדבר על יועצי התקשורת הידועים העומדים לרשותו של הטייקון הלא הם: מר רני רהב, מר ניר חפץ, והצטרף אליהם כצלע שלישית מי שהיה מפקד גלי צה"ל, מי שהיה דובר צה"ל, הלא הוא אבי בניהו. דפני ליף מגיעה לבית המשפט, כאמור, עם עורכת דין חביבה וצנועה, גבי לסקי. ללא יחצנים, כמעט ללא חברים, והיא צריכה לתת את הדין.
דפני ליף, אני מניח שהשרירים המסוקסים ואגרופייך הידועים לשמצה הובילו אותך לספסל הנאשמים.
שוב ושוב ושוב, יש לציין. זה לא נגמר, זו מלחמת התשה, אני אומרת לך.
אני מבין שבית המשפט או ליתר דיוק, כבוד השופט צחי עוזיאל, מנסה לסיים כבר את העניין הזה, ויאללה תעופו לי מבית המשפט, אך המשטרה מתעקשת.
כן, היא מתעקשת ואני אתן לך דוגמא: לפני השימוע שהיה אתמול, עורכת הדין שלי גבי לסקי התבקשה להגיע להידברות יחד עם התביעה. היא הגיעה לשם והם הביאו שתי עורכות דין שאין להן סמכות לקבל החלטות. זאת אומרת שהיא הגיעה עם ייפוי כוח מצדי, לפגישה שהיא בלי שיניים בכלל. זה הגיע עד למצב שהיא דיברה על הנקודה הזאת מול השופט עוזיאל אתמול, ורק כאשר זה הגיע לבית המשפט, אחת מעורכות הדין יצאה החוצה לדבר עם הממונה עליה במחוז התביעות של תל אביב, כדי לוודא שהפגישה הבאה תהיה עם מישהו שכן יכול לקבל החלטות.
מה בעצם רוצה התביעה המשטרתית? שמה? שתשבי בבית סוהר על תקיפת שוטר? אני מוכרח לומר פה למען הגילוי הנאות שאנחנו מכירים ומשוחחים מדי פעם. אני ראיתי את הצילומים של התקרית המדוברת, ואני יכול לצייר כעת לנגד עיניי ולאוזני המאזינים, שהשכיבו אותך על הרצפה, בעטו, כיסחו, הרימו אותך תוך כדי לפיתת זרועותייך באלימות לא קטנה, חלק מבגדייך הופשלו עד כדי ביזוי וגררו אותך לניידת. אני לא ראיתי מכל הצילומים, וצולמו לא מעט צילומים, שהבאת כאפה לשוטר, לא ראיתי שהבאת לו בעיטת קראטה ושברת לו את הצלעות, וגם לא ראיתי אותך מביאה לו 'נוגרה' או 'ראסיה' בלשון העם, ופיצצת לו את האף עד זוב דם. אז מה הם רוצים?
אם אפשר רק להוסיף לזה עוד משהו שלא ראית, שזה החיפוש בהפשטה שעברתי אחרי המעצר, או את העובדה שבמקום לקחת אותנו לתחנת לב תל אביב הוציאו אותנו לגלילות, או את תחושת ההשפלה הבלתי רגילה של ההורים שלי שהיו שם חצי יום בחוץ ולא נתנו להם שום אינפורמציה, והתייחסו אליהם כאל אחרוני האנשים.
במסגרת החיפוש, מה הם חיפשו? סכין, אגרופן, אקדח, או תת מקלע מקוצר?
זו שאלה שאתה יכול להפנות לאותם אנשים. אני לא יודעת כמו שאני לא יודעת להסביר לך למה ההתעקשות של התביעה להמשיך, בתחושה שלי, את הרדיפה הפוליטית הזאת.
אני מוכרח לומר פה שני דברים שמרגיזים אותי מאוד. אחד, זו עמדת המשטרה. הרי כשהרבה אנשים אומרים שהמשטרה לא מתפקדת או שהיא מתפקדת לא נכון, או שהיא עושה עוולות, אחד הדברים הידועים כבר עשרות שנים, כאשר שוטרים תוקפים חשוד או חשודה הם הופכים את זה ואומרים שהשוטרים הותקפו. אז כשמדובר בעבריינים אלימים לפעמים יש הגיון בדברים - הם שומרים על כבודם, השוטר מביא להם כאפה, הם דופקים לו אגרוף, יש בלאגן, יש אלימות, משתמשים בגז חרדל, או גז עצבים, השד יודע מה. במקרה הזה מאחר והיו כל כך הרבה אנשים שראו שלא תקפת את השוטרים, תני לי מניע אפילו חצי הגיוני לסיבה שמשטרת ישראל לא השכילה להבין, אלא אם כן הם לא מבינים, שזה לא קייס. מה את מרגישה? זו רדיפה פוליטית? הרי את לא פוליטיקאית עדיין.
אני מרגישה שמנסים לייצר כאן איזה שהוא מצב של 'למען יראו וייראו'. אני חושבת שיש כאן הרבה מאוד אגו, חוסר יכולת לרדת מהעץ, ואני חושבת שזה גם קשור לעובדה שהם יכולים. ככה המדינה שלנו נראית הרי, מי שמואשם - ממשיך בתפקידו, מי שחוטא - ממשיך בתפקידו, וככה הדברים מתנהלים. אתה מריח את השחיתות בכל המקומות האלו.
השחיתות כבר הפכה להיות נורמה, ואנשים לא מושחתים הם מחוץ לתחום עכשיו.
זו התחושה שלי כאשר אני יושבת שם ורואה את העלבון הבלתי רגיל על הפנים של ההורים שלי שיושבים שם.
השאלה השנייה לא תנעם לך אבל... את מגיעה לבית המשפט, סביר היה להניח שבמדינות אחרות בעולם (אבל מדינת ישראל היא כמובן מדינה מיוחדת) שיגיעו איתך לבית המשפט. אני לא מדבר על מאות האלפים שהיו ברחובות, אבל לפחות שמסדרונות בית המשפט יהיו מלאים באנשים שיצאו למחאה, לפחות אותם כמה עשרות שהוגדרו בזמנו כמוליכי המחאה, וזה עצוב מאוד. את בסך הכול נשארת כמעט בודדה במאבק הזה. אני לא מבין מעבר לזה, איך ייתכן שהמובילים כמו חברת הכנסת סתיו שפיר, ח"כ איציק שמולי ואחרים לא התייצבו לצידך בבית המשפט. לא בישיבה הראשונה ולא בישיבה האחרונה, בכדי לפחות להביע הזדהות ותמיכה בעובדה שאת היחידה שסובלת בצורה פיזית, בצורה פיננסית, בצורה חברתית, בכל צורה שתרצי. למה הם לא מגיעים? איפה הם?
קודם כל אני רוצה להדגיש משהו, אני לא הבן אדם היחיד שסובל מזה, יש עוד מועמדים לדין ואני לא לגמרי בודדה במערכה, פשוט מבחינת האושיות המפורסמות והמזוהות עם המחאה, אז אני חוד החנית בזירה שמואשמת בבית המשפט. אבל יש עוד אנשים שסובלים מהרדיפה הזאת.
בנוגע לשאלה שלך, אין לי תשובה. במקרים כאלה אני מתמקדת במשפחה שלי ובאנשים שכן מגיעים להביע הזדהות ולהביע תמיכה, וזה מרגש וזה נותן כוח.
ועדיין הם בודדים דפני, הם בודדים.
בסדר. אז מה אתה רוצה? לחסל לי כל נימה של אופטימיות?
א', כן. ב', אני מוכרח לציין למען הגילוי הנאות, בהתאם לחוקי הרגולציה של הרשות השנייה, מאחר ואני עומד לומר כמה דברים חריפים על ח"כ סתיו שפיר וח"כ איציק שמולי,שביקשתי מהם להצטרף לשידור ולהגיב. מטעמה של ח"כ סתיו שפיר, ענה הדובר תומר שהיא "הייתה מאוד שמחה לדבר אך יש לה ישיבה בוועדת הכספים". ואילו אייל, דוברו של ח"כ איציק שמולי, אמר: "שלילי" נקודה. חסר לי סימן הקריאה.
לפני שאמשיך, אני רוצה לומר לחברת הכנסת ולחבר הכנסת הלא נכבדים בעיניי: תשמעו, עם כל הכבוד שיש לי לכנסת ולחברי הכנסת, ואין לי כבוד, אתם שני סמרטוטים. סמרטוטים ברמה של אחרי שעשו ספונג'ה ואז הסמרטוט מלא מי מדמנה ואז סוחטים אותו. אתם שני כלומניקים מהסיבה הפשוטה - לא יכול להיות שכשמתחילים מאבק וברור לכל שהוא לא הסתיים, שהוא אפילו לא בראשיתו, כי אתם חלק מהממסד שהיום מטיל עונשים חמורים מאוד על הציבור, על רוב הציבור, בעיקר על מעמד הביניים, ועל המעמד שמתחת למעמד הביניים, ועל המעמד שמתחת לתחת של מעמד הביניים - אם זה במע"מ, אם זה בסיגריות, אם זה במחירי הערק, אם זה בחיסול הקצבאות לאמהות חד הוריות, לאלף ואחד דברים שהובטחו, שזאת הייתה מטרת המחאה, נמוגו, נמחקו, ואתם בוועדת הכספים ובוועדת העבודה... חשוב מאוד. אבל מה עם המאבק?!
אז נכון שיבוא כל חבר כנסת זוטר כבכיר ויאמר שהמאבק האמיתי מתנהל בפוליטיקה, בכנסת ובוועדות, אבל מה שמעניין את העם אלה התוצאות, והתוצאות עגומות עד כדי מחורבנות. אז נכון שאתם חברי כנסת טריים ועדיין יש לכם את הסימן ל' על התחת כי טרם הספקתם להשתפשף, אבל לזנוח את מי שהחלה את המאבק? מי שממשיכה את המאבק בצורה שקטה? להשאיר אותה בודדה במערכה אחרי שהפרוג'קטורים סנוורו אתכם? המשכורת דופקת לכם בבנק, המכונית נוסעת על חשבוני, יש לכם עוזרים, יש לכם דוברים: תומר לסתיו ואייל לאיציק. אתם מסודרים, אתם שבעים, אתם מקבלים כבוד ואני מניח שבקרוב, אם עוד לא התחלתם, תסעו למשלחות, למפגשים עם חברי הכנסת של גיאורגיה הדרומית ושל טייוואן הצפונית כדי לקדם את מעמדו של כלב הפינצ'ר בחברה המודרנית. אתם תיהנו, תלכו לדיוטי פרי ותחזרו. איזה סבבי-בבי, אנחנו חברי כנסת.
מה עם בית המשפט אינעל ראבקום? למה לא באתם להזדהות? למה לא באתם לומר מילה? למה לא באתם לטפוח על השכם? "וישמן ישורון ויבעט". חכו חכו, בשם הטריבונל העממי על שם רובספייר, יוצאו נגדכם צווי מבוקשים. אני לא יודע מתי זה יקרה, אבל אתם תאכלו אותה על הצביעות, על ההתעלמות, על הגאווה ועל חוסר הפרגון.
ועכשיו לעניינו, סליחה על הנאום, הוא היה קצת ארוך אבל הייתי חייב לומר את זה. מה את עושה בימים אלו דפני?
קודם כל, בימים אלו אני מתפרנסת כאחרון האנשים. אני עובדת.
שילמת את חשבון החשמל שלפני 3 חודשים עמדו לנתק לך אותו?
עדיין נשאר לי לשלם חלק. אני בחובות די גדולים אבל אני עושה כמיטב יכולתי, אתה יודע. אני לא מתלוננת. אני רוצה רק להדגיש שהמאבק האמיתי קורה במקומות כמו הוצאה לפועל ובמשרדים לביטוח לאומי, וכשרשות הגבייה דופקת לאנשים על הדלת ועל החשבון בנק. שם המאבק האמיתי קורה, וזה המקום שמסכן גם את עתיד המקום הזה.
והאם את מנסה לעזור או שתש כוחך?
אני בהחלט מנסה לעזור. אני מנסה לייצר פגישות כדי לקדם את הדברים האלה, אני הולכת ותומכת בהתארגנויות אזרחיות של אנשים, בין השאר בשכונות מצוקה. זה מרגש עד דמעות לראות אנשים שאני באמת מפונקת לידם, מפונקת לידם! כשאני רואה אנשים שאין להם שקל על התחת, סליחה על הביטוי, והם מייצרים אירוע יש מאין, ומביאים אנשים שמועמדים לראשות העירייה כדי שיבואו ויראו איך הביוב מקיף את בניין העמידר שאף אחד לא מתעסק איתו, ואיך הם צריכים למרות שאין להם שקל, לממן את התיקונים בצנרת כי אף אחד לא סופר אותם.
אני מבין שבמקרים כאלה שאת רואה אותם והולכת לבתים האלה, ואני יודע שאת לפעמים הולכת, אני מניח שכשאת מגיעה לשם, את רואה את חברי הכנסת סתיו שפיר ואיציק שמולי עומדים ומגוננים בגופם כנגד אנשי הרשות שבאים לעשות את כל המעשים הנוראיים שהם עושים. התשובה היא לא. כן, הבנתי.
כמו שאני רואה את כל כנסת ישראל תמיד בשטח מדברת, בודקת, מה הולכות להיות התוצאות בשטח של כל הגזירות האלו, איך זה הולך להשפיע על ההתנהגות של הנוער, איך זה הולך להשפיע על ההתנהגות של אנשים שקורעים את התחת בשתי עבודות, איך זה הולך להשפיע על אנשים שכל הפרנסה שלהם מבוססת על ברים או על פיצוציות, או על דברים שעליהם משלמים מע"מ.
דפני מה שאני מבקש ממך, זה שאם את יכולה לסדר שישיבת בית המשפט הבאה תהיה ביום חמישי, כשאני לא משדר ואז אוכל לבוא כאות הזדהות, ולפחות לשבת באולם בית המשפט ולהזדהות איתך כי אני עדיין לא חבר כנסת. אז אם זה נקבע ליום רביעי תדחי את זה ליום חמישי.
אני אראה מה אני יכולה לעשות, למרות שלא כמו התובעים, אני משתדלת לא לזלזל בכבוד השופט ובלוח הזמנים שהוא מציב, אבל אני בכל מקרה אדאג ליידע אותך בנוגע לתאריך.
