האם המיעוט הערבי יוכר כמיעוט לאומי? בן לח"כ זחאלקה: "זו צביעות ודו-פרצופיות!"
חברי בל"ד מבקשים שיכירו במיעוט הערבי בישראל כמיעוט לאומי - מה עומד מאחורי הבקשה? ומהן משמעויותיה? בן ומרב משוחחים עם יו"ר סיעת בל"ד ד"ר ג'מאל זחאלקה - "אנחנו דורשים זכויות אדם!" בהמשך הם דנים בנושא ומתווכחים - בן למרב: "למה את מתפרצת לדלתות פתוחות?!" אל תחמיצו
ליאת בלכטובסקי מלכא
אתמול (ב') הגישו חברי סיעת בל"ד, ובראשם יו"ר הסיעה הח"כ ג'מאל זחאלקה, הצעה לחוק יסוד המבקשת להכיר במיעוט הערבי בישראל כמיעוט לאומי. משמעויות הבקשה הן מרחיקות לכת בעיקר בגלל כוונתם של חברי הסיעה ליצור אוטונומיה תרבותית של ערביי ישראל, כלומר, במידה ויאושר החוק מעורר המחלוקת, הוא יהפוך את ערביי ישראל לישות נפרדת משאר אזרחי המדינה.
בן כספית ומירב בטיטו ששוחחו עם ח"כ זחלאקה ביקשו ממנו להבהיר את חשיבותו עבור הציבור הערבי, זחלאקה השיב "יש ציבור ערבי שאסור להכחיש את קיומו, ישראל חתומה על האמנה על פיה המדינה צריכה לאפשר למיעוט הלאומי לפתח את תרבותו. התרבות הערבית נתונה לאפוטרופוס של משרד החינוך ואפילו השב"כ מתערב בעניין. המפקחים הערבים לא קובעים את תכניות הלימוד".
זחלאקה המשיך והתקומם על ההתערבות הבוטה, לדבריו, של משרד החינוך הישראלי בתכנית הלימודים של ערביי ישראל "אפשר לתאר את לימודי הספרות הערבית של המאה העשרים בלי להזכיר את מחמוד דרוויש? למה תלמידים לא צריכים ללמוד את שירתו הנפלאה?!"
בן כספית תהה מדוע חברי הכנסת הערבים החליטו רק עכשיו על זכותם לאוטונומיה תרבותית ולא נלחמו על כך בעבר, זחלאקה השיב "הדרישה לזכויות לאומיות זה לא דבר פסול אנחנו דורשים זכויות אדם וזה כולל לפתח את התרבות באופן עצמאי ולא ע"י אפוטרופוס. זכויות האדם שלי אומרות שיש לי זכויות להיות בקשר עם בני עמי". חבר הכנסת מבל"ד נתן כדוגמא לאוטונומיה תרבותית את החינוך החרדי והתעקש שלציבור הערבי מגיעות זכויות דומות לפחות כמו בחינוך הממלכתי דתי.
הדיון הצליח לעורר את חמתו של בן כספית שהביע את דעתו על המוסר הכפול של ערביי ישראל "המשמעות המעשית היא בעצם בקשת אוטונומיה חברתית ותרבותית", אמר לזחאלקה, "אתה גם הבהרת שבקרוב תדרשו גם זכויות לאומיות ומדיניות". זחאלקה עצר אותו והבהיר: "הדרישה לזכויות לאומיות זה לא דבר פסול, אנחנו דורשים זכויות אדם וזה כולל לפתח את התרבות שלנו באופן עצמאי ולא ע"י אפוטרופוס, אני צריך להיות שותף בקביעת החלטת מדיניות שקשורות אליי. זכויות האדם שלי אומרות שיש לי זכויות להיות בקשר עם בני עמי".
בן כספית העלה את האופציה להיפרד לשתי מדינות אך הח"כ התנגד לכך באופן נחרץ. כספית נזעק "פתאום הדמוקרטיה הישראלית מוצאת חן בעיניכם, פתאום אתם לא רוצים לזוז לשום מקום, זאת הבעיה שלי איתכם הצביעות והדו פרצופיות! למה אתם מתנגדים להסדר של חילופי שטחים?!"
זחאלקה השיב "פוליטיקאים ישראלים בכירים אומרים- אנחנו רוצים שתיפרדו מהמדינה, אז שיחליטו הם שמים סימן שאלה עלינו. אנחנו אזרחים על תנאי, ההצעה הזאת באה להחליש את הציבור הערבי. בסופו של דבר הצעת החוק שהגשנו תתקבל, מדובר באבן חוק בדמוקרטיה המודרנית"
צמד השדרנים סיים את השיחה עם חבר הכנסת והתחיל דיון סוער משל עצמו על פיתרון 'שתי מדינות לשני עמים' שכולל גם חילופי שטחים. מירב בטיטו שתמכה בהצעת החוק ניסתה להסביר לבן מדוע יש לתת לערביי ישראל להיות אוטונומיים אך הוא מצידו טען כי אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו: "הם מתעלקים על דמוקרטיה נהדרת שלא היו מקבלים בשום מקום בעולם הערבי. מהטוב הם נהנים ואת הרע הם מגדפים ולעשות את זה בצורה טובה הם לא רוצים!"
הדיון שנמשך דקות ארוכות הסתיים כמובן בחוסר הסכמה של שני הצדדים והעיד על כך שהצעת החוק של בל"ד עוד צפויה לעורר הרבה הדים וכנראה שלא תעבור כל כך בקלות.
