ד"ר חיים שיין מתנגד למורשתו של קניוק: "הייתה בו שנאה לכל דבר שהוא יהודי"
ד"ר שיין, מרצה לפילוסופיה של המשפט במכללת שערי משפט, כתב טור ב'ישראל היום' ובו מתח ביקורת על הסופר יורם קניוק ז"ל. בהמשך אלון פנקס, לשעבר קונסול ישראל בניו יורק, מגונן על פועלו של קניוק
מאת: טל ים
גם לאחר מותו, ממשיך לספוג הסופר יורם קניוק ז"ל ביקורות נוקבות והשמצות קשות על פועלו ועל דעותיו הפוליטיות. לאחרונה היה זה ח"כ ישראל אייכלר שבנאום המליאה השבוע, הביע את זעמו על ההספדים להם זוכה קניוק מאז לכתו.
גבי גזית שוחח על כך עם חיים שיין, שפרסם הבוקר (ד') ב-'ישראל 
היום' טור דעה אישי בו גם הוא מתח ביקורת על קניוק: "כאנשי רוח היה על קניוק וחבריו להעמיק, לחקור ולנסות להבין את סוד הקיום היהודי, לצאת מתוך קונכיית הישראליות המחודשת שלהם. במקום זאת הם כילו את תסכולם הכישרוני בציונות, במדינת ישראל, בצה"ל ובדת היהודית. האל שלהם הכזיב ועל כך אינם מסוגלים למחול". "עבור קניוק, עיין ערך ספרו 'אדם בן כלב', ישראל משולה לבית מחסה המוקם במדבר על ידי ניצולי שואה שמחכים לאלוהים. קהילה פרימיטיבית, רחוקה מציביליזציה מערבית מודרנית, הנשלטת על ידי רוחות רפאים שנוצקו במאורעות השואה ושהדת דבקה בה כמו עלוקה"
"אין לי שום בעיה בבחירה שלו, אני מכבד כל אדם גם אחרי מותו אבל אני חושב שיש עניין של מידתיות", הסביר שיין את כוונתו. "אצל קניוק וקבוצה שלמה של סופרים ואנשי רוח הייתה שנאה מובהקת לכל דבר שהוא יהודי, ואותה קבוצה של אנשים שב-48' נגמרה להם המדינה, והפכה לקיבוץ גלויות וזה לא התאים להם. מאז הם נלחמים בה מעל כל במה, כותבים ספרים נגדה ומקבלים הכרה בינלאומית רק משום שהם שונאים אותה".
"אז מה זה אומר?" התעניין גזית, "שאנחנו לא צריכים להתאבל על יורם קניוק מכיוון שהוא בחר בדרך הישראלית ולא בדרך היהודית?" שיין השיב בחדות שלא. הוא טען שאין שום בעיה להתאבל עליו כעל אדם וכעל סופר חשוב מאוד בתרבות הישראלית, אך הדגיש את החשיבות בקנה מידה ובפרופורציה. לטענתו, אנשים רבים הלכו לעולמם, אנשים שהותירו אחריהם מורשת עשירה ותרומה מובהקת לעם היהודי ולחברה הישראלית, והם לעומת קניוק, לא זכו להספדים דומים.
אלון פנקס, לשעבר קונסול ישראל בניו יורק, יצא נגד דבריו של שיין: "המונופול על מה זה יהודי, מי יהודי ומה היא יהדות, היא לא של ד"ר שיין. קניוק היה לא פחות יהודי מד"ר שיין. הוא בחר בחלק הלא דתי של היהדות מבלי לנתק את הזיקה. כל אחד בוחר אחרת. הוא לא ביקש כסף או כבוד אלא ביקש לממש זכות בסיסית".
חשוב לזכור שאי אפשר לרצות את כולם. באשר לבקשתו של קניוק להירשם בתעודת הזהות כחסר דת, הבהיר פנקס, שלכל אדם זכות הבחירה של אמונותיו ושל דתו. ושלא קיימת סתירה בין יהדות לישראליות. פנקס טוען שהדרך הבזויה שבה דיבר ח"כ אייכלר במליאת הכנסת, היא דרך בוטה, שאם חבר פרלמנט בריטי היה מתבטא כך, אייכלר וודאי היה מאשים אותו באמירות אנטישמיות. "זה קיים בכל מדינה. לא כל אדם מרוצה מאיך שהמדינה או החברה שלו התפתחה".
