פסוקו של יום על פרישת הנגידים - "גם אם עוד 10 מועמדים יעלו וייפלו לא יקרה כלום"
פרשת הנגיד גורמת לגבי לסערת רגשות והוא מביע את דעתו על הדרך שבה נבחרו הנגידים הפורשים - האזינו
יאיר לפיד נלחם נגד עצמו בניסיון לזכות בתואר פסוקו של יום ההזוי של הבוקר. המקלדת של לפיד מעלה עשן בסוף השבוע האחרון, לא עשן ריחני מי יודע מה כי האיש נכנס כבר לטרנס של כתיבה שמישהו צריך כבר לגשת אליו ולומר לו - 'יאיר, חליק, הדד ליין של העיתון כבר לא קיים אפשר להירגע'. שני מועמדים לנו הבוקר מהגיגי לפיד, שניהם גרועים ומביכים כל אחד יותר מהשני, וניכר שתפקיד שר האוצר כילה את כשרון הכתיבה של מי שאהבתם כל כך לקרוא בגלגול הקודם.
ועכשיו המועמדים:
1. יאיר לפיד על פרשת ליידרמן: "מתברר שפרופסורים לכלכלה הם חבורה מאד צבעונית ופרועה, אני מתגעגע ליצפאן ובראבא". מה?! כל הפרופסורים לכלכלה הם חבורה צבעונית ופרועה?! טוב, המורים אומרים- הציון לחיבור הזה - נכשל.
2. מועמד שני: לפיד מתאר איך התפייס עם חברת הכנסת עדי קול אחרי שנמנעה בהצבעה ובתגובה הוא דרך לה על הפנים עד שנמאס לו. כשנמאס לו הוא החליט לערוך טקס פיוס וכך הוא מתאר אותו במילותיו: "ביום חמישי בערב אחרי המהומה הגדולה היינו כל חברי הכנסת של 'יש עתיד', כולל עדי קול, על המרפסת של הרב שי פירון באורנית. החום בדיוק פג, שתינו יין אדום ודיאט ספרייט ודיברנו"... (דמיינו את הדברים עם מוזיקה רומנטית...)
אין אגב בדברים פירוט לגבי השאלה אם לפיד שתה יין ועדי שתתה דיאט ספרייט או עדי שתתה יין ולפיד שתה ספרייט, אבל נמשיך. "דיברנו, שיחה ארוכה דיברנו, אוהבת, פתוחה, עמוק אל תוך הלילה, עדי הסבירה מה קרה לה, אני דיברתי על כמה חשוב שלא נפתיע יותר אחד את השני ו...התחבקנו. אנחנו אנשים שעובדים על עצמם, אנחנו אנשים שיודעים לבנות שפה אחרת".
עד כאן התיאור הפסטורלי ברמה של חיבור של כיתה ו', עכשיו תחליטו אתם מה פסוקו של יום- הדיאט ספרייט או הפרופסורים לכלכלה הפרועים?
הרבה שטויות נשמעו בסוף השבוע על פרשת הנגיד, שטויות שלא באות מטיפשות או מרשעות אלא מחוסר ידע משטחיות ובעיקר מאנשים מקולקלים. יש בינינו המון אנשים מקולקלים שבמשך השנים עסקו בעבודה מסוימת והזדהמו ממנה בערכים באושים שאותם הם מנסים למכור לנו בכל מיני מקומות. אלה בעיקר עורכי הדין של הצווארון הלבן, אלה שמייצגים את האולמרטים, את ההירשזונים, את הליברמנים, את הדרעים, את כל החבר'ה האלה. כל השאר, אלה שצועקים עלינו שאנחנו מרחיקים אנשים טובים ממשרות חשובות, אלה שאומרים לנו- 'מה לכל אחד יש בתרמיל איזה שרץ קטן אז מה?'
אתמול בטלוויזיה ראיתי אחד מהם והתפלצתי. זה היה עו"ד ד"ר יוסי כהן, עורך הדין של משפחת נתניהו, שישב ליד יוסי שריד, ואחרי ששריד אמר בהגינותו הרבה שבמשרות בכירות צריך אנשים נקיים ללא רבב, התנפל הכהן הזה על שריד וצרח עליו- 'מה אתה עשית במשך ארבעים השנים האחרונות?! כלום לא עשית רק השמצת והשמצת!' ובאותו שוונג מסביר לכם כהן (סליחה שאני חוזר על זה, הפרקליט של משפחת נתניהו ובעיקר שרה) שאנשים טובים לא ירצו יותר לבוא אם נמשיך לחטט להם בקרביים. אותו כהן שממש (בניגוד ליוסי שריד) עשה המון למען המדינה- הגן על המושחתים, גבה את כספם, בנסיבות מסוימות קיבל כסף שחור מרומניה, אבל הוא בעד מינוי אנשים ללא בדיקה וכו'. יוסי כהן, נו בסדר, ולשריד הוא אומר אתה לא עשית כלום ארבעים שנה.
ויש את הגישה הזאת של העיתונות שיורדת על נתניהו ולפיד בצדק על הכישלון, אבל לא בצדק מוחלט כי אשמת נתניהו היא אחת- לא הבחירה החפוזה טרם הוועדה, אלא ההשתהות במשך חודשים ארוכים באותה דרך "נתניהוהית" של 'למה היום אם אפשר מחר?', 'למה עכשיו אם אפשר אחר הצהריים?' 'למה אתמול אם אפשר היום?' אז למה הוא לא קיבל את עצת פישר? הרי הוא הביא את פישר בתור האורים והתומים של הנגידות, אז אם פישר בא ואומר לו- 'קרנית פלוג היא האישה המתאימה ביותר לתפקיד נגידת בנק ישראל', אז פישר מבין לעזאזל! אז תגיד לפישר- 'אתה חושב שהמשנה שלך היא האישה הכי טובה? יאללה נלך על זה!' לא... להתחכם, לרדוף אחרי הרוח, לרוץ לחו"ל לחפש... ופלוג יושבת ואומרת לעצמה 'טוב, לא נורא נלך הביתה'.
האשם השני הוא לפיד. הוא נפגש עם ליידרמן לשעתיים והתרשם ממנו. מה לפיד מבין בשאלה בכלל מי מתאים להיות נגיד בנק ישראל?! לפיד לא מבין כלום בכלכלה, אז הוא יכול לראיין את ליידרמן ולדעת אם הוא מתאים להיות נגיד בנק ישראל? עכשיו תגידו לא, הוא לא דיבר איתו כדי לדעת אם הוא יכול להיות נגיד בנק ישראל, הוא דיבר איתו כדי לדעת אם יש גם לו שלדים בארונו. אבל לפיד היה פרזנטור של בנק ומנחה תכניות בידור, הוא 'עובדה'? הוא מחלקת תחקירים? הוא יודע מי טוב ומי לא ומי הגון ומי זכאי ומי ראוי ומי לא ראוי?
האשם השלישי הוא ליידרמן הפחדן. כן, ליידרמן הפחדן. הוא חושב שידיו נקיות ועברו צח כשלג אז בעקבות קצת רכילות הוא בורח כמו שפן? ככה איש רציני רוצה לנהל את הבנק הלאומי של המדינה? כשהוא לא יודע לנהל משברון פצפון של איזה טלפון מאיזו אישה בקיבוץ ופקס, חיפשו בקיבוץ פקס ושלחו פקס לטירקל, וכתבו משהו, אז ליידרמן נבהל וברח? אני לא רוצה נגיד שבורח מכל דבר, אני רוצה נגיד שיש לו ביצים ענקיות ושאומר- 'כתבו פקס מאיזה קיבוץ נווה השחת, אז מה? אז אני אלך ואראה שהפקס הזה הוא קשקוש!' אני לא רוצה פחדנים, אז תודה רבה גם את ליידרמן לא רוצים. אז בואו נסכם, לא רוצים גנבים ולא רוצים פחדנים, בסדר? ולא רוצים מספרי סיפורים. פסטיבל מספרי סיפורים יוסי אלפי? יופי, תביאו את כל החבר'ה האלה לשם שיספרו את כל הסיפורים שלהם- אני נכנסתי ויצאתי והידידה שלי, והאמא שלי, והסבתא שלי והסקטים והשמטים, די כבר עם הסיפורים האלה תהיו עם ביצים, תבואו ותגידו אני עשיתי!
אין פה שום פיאסקו בסיפור הזה, אל תאמינו לתקשורת השבעה והמשועממת. יש פה תהליך שמדינות אחרות, כמו אלה שמהם באו ליברמן וחבריו, היו מתות לאמץ אבל הן לא רוצות. יש פה תהליך של חיטוי והלבנה כמו שלב א' במכונת כביסה, ובדיקה במסננת של התאמה האם המועמדים טובים. ומצידי, אם אתם שואלים, גם אם עוד עשרה מועמדים יעלו ויפלו לא יקרה כלום, בלאו הכי נתניהו כבר בזבז את החצי שנה הזאת אז עוד חודשיים. בסוף זה ישתלם, בסוף אחרי כל הבדיקות, אחרי כל אלה שיוצאו ויברחו ויוצאו ויברחו יהיה לנו נגיד מושלם. אז אל תיבהלו, לא מעורכי הדין של המיליונים, לא מהתקשורת המשועממת, תנו לטירקל לעבוד וללפיד, במקום לראיין מועמדים בשפה שהוא עדיין לא למד אותה, תנו לו לשבת על המרפסת של שי פירון באורנית, למזוג יין אדום (או דיאט ספרייט) להרים כוס, להתחבק עם עדי קול (גם אם לא כל כך בא לה להתחבק איתו, אבל ראיתם פעם את השרירים שלו? נראה מישהו שלא ירצה להתחבק איתו, הוא מיד יחובק) ולא לשכוח אגב בסוף הסיפור הזה לעשות אנטר לפייסבוק.
