פרופ' דני גוטווין, היסטוריון באוניברסיטת חיפה, מסביר כיצד מסתדרים נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם 88% מהישראלים מרוצים מחייהם, עם המחאה החברתית והתחושה הכללית בקרב האזרחים
סקר חברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצא כי בניגוד לדעה הרווחת 88% מהישראלים מרוצים מחייהם וכי למרות המחאה החברתית והמרמור הרב בגלל הגזירות הכלכליות 60% מהישראלים אף מרוצים ממצבם הכלכלי. האמנם?
בעקבות תוצאות הסקר המפתיעות שוחח גבי גזית עם ההיסטוריון והמומחה לכלכלה פרופסור דני גוטווין, כדי לנסות להבין כיצד ייתכן שאנשים מוחים על מצבם אך יחד עם זאת מעידים שהם מרוצים ממנו. "הסיפור די פשוט, הסביר המומחה, "אחת הבעיות המרכזיות היא שהממשלה הצליחה לשכנע את הישראלים שהסדר הניאו-ליברלי שאנו מצויים בתוכו הוא הסדר היחידי שבתוכו הישראלים יכולים לחיות. מה שנהדר אצלנו, בניגוד למקומות אחרים אגב, זה התודעה שאפשר לשנות. מרבית הישראלים חושבים שזה המצב ושהוא בלתי ניתן לשינוי ובהנחה שהוא בלתי ניתן לשינוי הם בודקים את מצבם, לא לאור מה הוא יכול להיות אלא בתוך המצב הזה שלא ניתן לשינוי. הם חושבים שהם יסתדרו אבל הם לא רואים אפשרות לשנות את זה ולכן הם מגדירים שבסיטואציה בלתי ניתנת לשינוי הכל בסדר".
כאמור, הישראלי הממוצע משלה את עצמו שיוכל להסתדר בתוך הסדר הקיים ותרבות ה-'יהיה בסדר' מרדימה אותו. "ישראלים לא רגילים לחשוב במונחים של אם נעשה משהו ביחד נשנה", כך גוטווין, "במחאה אנשים לא אמרו בואו נשנה את השיטה הכלכלית אלא בואו תשפרו את מצבי בתוך השיטה הזו. ישבו המפגינים במרכז ת"א והפגינו בעד שינוי המצב בת"א, לא בעפולה או בקריית שמונה. אנשים יושבים במקומות נטולי סיכוי, משטר ההפרטה הישראלי הפך את מרבית ישראל לאזור סכנה נטול סיכוי. כשיוצאים ממרחב גוש דן מגלים ישראל אחרת כשלאנשים אין שום סיכוי לשנות את זה והם אומרים אני בסדר והתודעה של ה-'בסדר' היא האויב".