שפטל על הרב עובדיה: "איחולי המוות שלו לשריד ולאלוני רק הוסיפו לפופולאריות שלו"
שפטל מדבר על הלווייתו של הרב עובדיה יוסף ז"ל ועל הסיקור התקשורתי שלו הוא זכה הן בחייו והן במותו - "לא הייתה הלוויה כזאת עם מאות אלפי משתתפים מאז קום המדינה"
במרכזו של השבוע עמדו ללא צל צילו של ספק שני אירועים - האחד זה מותו והלווייתו של הרב יוסף ז"ל, והשני כמובן זכייתם של שני ישראלים, אחד מהם יורד, השני יורד למחצה, בפרס נובל. זכייה שהפכה כמעט לדבר שבשגרה, ושוב אנחנו מדברים על מדינה שיש בה 6.5 מיליון יהודים ובני ביתם ולכן ההישג הזה הוא מדהים.
באשר לפתירתו והלווייתו של הרב יוסף - אני אין לא שום יכולת להיכנס לתפלולים (ספקולציות) לגבי מספר המשתתפים בהלווייתו. אבל דבר אחד הוא ברור, מדובר בהלוויה שבה השתתפו מאות אלפים, על כך לא יכול להיות צל צילו של ספק מצד אחד, ומצד שני חרף העובדה שלא מדובר בשום פנים ואופן בהלוויה ממלכתית שהממלכה נערכה לקראתה ותכננה אותה וארגנה אותה, וחרף העובדה שמדובר בהלוויה שהחלה שעות ספורות לאחר מותו של הרב עובדיה, שנפטר באחת וחצי בצהריים. ממש שעות ספורות לאחר פטירתו החלה ההלוויה, ועדיין לא הייתה הלוויה כזאת מבחינת היקף המשתתפים בה מקום מהמדינה. אף אחד מראשי המדינה גם בהלוויות ממלכתיות, מאורגנות, מתוזמרות ומתוזמנות לא הגיע לכדי חלק קטן אפילו ממספר המלווים כמו בהלווייתו של הרב יוסף.
מה שחשוב לומר שאין כמו המוני בית ישראל, (שנכון, רובם המכריע היו לא רק דתיים אלא גם חרדים אבל במפורש לא רק דתיים ולא רק חרדים השתתפו בהלוויה. עשרות אלפים לפחות, כאלה שאינם דתיים ואינם חרדים השתתפו בהלוויה הזאת) אין כמו ההיקף העצום שלה כדי להראות דווקא את חולשתה, לשמחתנו, של התקשורת הישראלית קרי המחבלים התקשורתיים, סרסוריו של האויב הערבי ונושאי דגל האנטישמיות בדורנו. אין כמו הלוויה הזאת וההשתתפות ההמונית בה כדי להראות שהמסרים בקשר לרב יוסף (גם אני לא נמנה על ציבור המתפעלים ממנו אבל לא ארחיב כי אנחנו נמצאים בשבעה) אין צל של ספק שהתקשורת הישראלית, המחבל התקשורתי המצוי והבזוי, מוצג כאן במלוא ערוותו ובמלוא חוסר השפעתו כי מתברר שהסיבות שהתקשורת הסתערה כל כך על הרב יוסף הן בדיוק הסיבות שגורמות לפופולאריות העצומה שלו. דבריו (ולא שאני מצטרף אליהם, ולא שהייתי אומר אותם) שלאחר מותה של שולמית אלוני צריך לעשות משתה - הדברים הללו רק הוסיפו לפופולאריות שלו בקרב המוני בית ישראל בניגוד להסתערות של המחבל התקשורתי המצוי שהוא סרסור תקשורתי של שולמית אלוני. הוא הדין לגבי דבריו על יוסף שריד שלא נחזור עליהם ואני לא מצטרף אליהם אבל עובדה היא שהדברים הללו גרמו אך להעצמת הפופולאריות והאהדה כלפיו משום שיש שנאה תהומית בציבור הישראלי לשמאל הקיצוני ששריד ואלוני והמחבל התקשורתי המצוי הם אלה שמבטאים אותו באופן מובהק יותר מכל. והעובדה שהתקשורת, המחבלים התקשורתיים, לא פסקו במשך עשרות בשנים, יום יום, להוקיע את הרב יוסף ולא זו בלבד שהוא לא יצא מוקע כתוצאה מכך, אלא זכה ללוויה שהשתתפו בה יותר אנשים מאשר כל לוויה אחרת שהייתה אי פעם במדינת ישראל.
הרבה יותר משתתפים הלכו אחרי ארונו מאשר מאחורי ארונו של הרב ש"ך למשל, בלי בכלל מקום להשוואה (לא שהלווייתו של הרב ש"ך הייתה במחשכים ובמסתורים, ליוו אותו גם כן בטח למעלה מ-100 אלף איש). גם בציבור החרדי, גם אצל הרבנים החרדים כל אלה שזכו בתואר 'גדול הפוסקים' וכיוצא באלה, גם בלוויותיהם מספר המשתפים לא התקרב אפילו למספר המשתתפים בלוויה של הרב יוסף. כל זה מוכיח לנו, ובמיוחד למאזיניי ששוב ושוב עולים לשידור (בצדק מסוים), ומוחים על כך ש"התקשורת שולטת במדינה" - התקשורת לא שולטת במדינה. מי ששולט במדינה זה המוני בית ישראל שמשנת תשל"ז, שנת המהפך ההיסטורי הקדוש, כמעט בכל בחירות שבים ושמים את השמאל באופוזיציה כן יהי רצון.
