מכתב - "למה דווקא האנשים שקרובים אלינו מכאיבים לנו יותר מכולם?"
המאזינה לא מבינה למה דווקא הקרובים לנו מכאיבים לנו כל כך - האזינו להסבר של ורדה
מכתב: למה אנשים קרובים מכאיבים הכי הרבה?
אנחנו רגישים ותלויים בקרובים אלינו והציפיות מהם גבוהות יותר. אנחנו מפרשים את אותן הסיטואציות ביתר משמעות כי ככל שאדם קרוב אלינו יותר אנחנו יכולים להרגיש דברים שעם אדם אחר זה היה עובר מתחת ל"רדאר".
אדם צעיר שגדל עם אימו, לא משנה אם הייתה חזקה או בעלת אישיות מיוחדת ואביו היה רחוק יותר, הרבה פעמים הקרבה הופכת את האימא למובנת מאליה, איתה אפשר לעשות הכול, אבל עם אבא - לא.
הקרבה מולידה בוז
יש תחומי חיכוך רבים יותר עם הקרובים לנו ואז הם יותר מעצבנים אותנו. לפעמים אנו מפתחים כלפי תכונות או התנהגויות מסוימות של אנשים קרובים, סוג של 'אלרגיה', כלומר תגובה מופרזת. כשההכרות היא ארוכה אז לפעמים מפתחים כלפי טונים של דיבור או הבעות פנים אלרגיה, אישה למשל, יכולה לפתח אלרגיה לצורה שבעלה לועס אוכל. לפעמים קרבה מולידה בוז.
עשו מחקר פעם, על איך אנשים מתנהגים במחיצתם של זרים ואיך הם מתנהגים במחיצת הקרובים להם והתברר שחלק גדול מהנחקרים משתדלים ונחמדים יותר כלפי האנשים הזרים. זה לא בהכרח נכון לגבי כולם אבל זו אחת הסיבות שבגללן אנשים נזהרים שלא להיפתח, שומרים על 'דיסטאנס' ולפעמים אפילו מפחדים להתאהב - כי כשאתה מאוהב, אתה הכי פגיע. למרות הכול, רוב בני האדם מחפשים אחר קרבה ורוצים להיות אמיתיים עם האחר ועם עצמם.
