המאזינה מספרת על נכדה בן ה-8 וחצי שלאחרונה מתפרץ בלי סיבה ובוכה משטויות - האזינו
שאלה: נכדי בן השמונה וחצי הוא תלמיד טוב וכדורסלן מצטיין אבל יש לו התפרצויות זעם. אם למשל נפל לו משהו הוא נכנס להתקף של בכי, אם נדמה לו שמישהו פגע בו בכוונה במהלך משחק כדורסל אז הוא כועס ופשוט נוטש את המגרש, ואם שיעור לא מעניין אותו הוא פשוט קם והולך. איך להגיב להתנהגות הזו, והאם יש לה טיפול?
מיכל עונה:
במקרים כאלו יש לבחון שני דברים – את העניין הפיזיולוגי-נוירולוגי של ויסות הרגשות ואת העניין ההתנהגותי. לשם כך יש לעשות אבחון לילד, יכול להיות שיש לו סוג של קושי שעוד לא "עליתם עליו" שגורם לו גם לאימפולסיביות מאוד גדולה. יש ילדים שהם אימפולסיביים מאוד וצריך להדריך אותם ולייצר להם סוג של יכולת שליטה ואיפוק תוך למידה ואימון.
בדרך כלל כשילדים מתנהגים בצורה כזו הם זוכים מהסביבה לכל מיני תגובות בסגנון – 'אתה לא צריך לכעוס', 'זה יעבור', 'לא נורא', וכו'. התגובות האלו יוצרות אצל הילד תסכול עוד יותר גדול כי הן גורמות לו להרגיש שלא מבינים את הרגשות שלו ובאים אליו בטענות, ואז הוא רק הולך ומתקבע. אם את עדה להתקף זעם פשוט תחבקי איתו ותזדהי, גם אם הוא ירחיק אותך ממנו - תאמרי לו שהמצב באמת מעצבן ואת רק רוצה שהוא יירגע.
אני מציעה שתיקחו את נכדך לטיפול, זה יכול להיות פסיכולוג שמתמחה בילדים וזה יכול להיות טיפול באומנויות דרך דרמה, מוסיקה או בישול (תלוי למה הילד מתחבר). בטיפול מסוג כזה המטפל ייצור את המקומות שבהם הילד רוצה "להתפוצץ", ינתב אותם לאפיקים נכונים ויאפשר לו להתמודד עם הכעסים שלו. תעזרו לו כמה שיותר מהר, קשה לו נורא.