1839
מכתב - "כלתי מתלוננת עליי וטוענת שאני כופה עליה את דעתי"
המאזינה כותבת על כלתה שמרגישה שהיא כופה עליה את הדעות שלה ואף מתערבת בעניינים שבינה לבין בעלה - ורדה: "עלייך לשנות את המינון ואת הטון של העצות"
שאלה: באופיי אני מאוד אוהבת לייעץ לאנשים בכל מיני תחומים שאני מבינה בהם, במיוחד לילדים שלי שבכוונתי למנוע מהם טעויות שעלולות לעלות להם בכסף שאין להם. תמיד אני מוסיפה שכמובן זו רק עצה ושהם רשאים לעשות כרצונם וטעמם. כך עשיתי עם שני ילדיי הגדולים הנשואים וכך התכוונתי לעשות גם הפעם עם בני הצעיר שהתחתן לא מזמן. הפעם מדובר בדירה יד שנייה שזקוקה לשיפוץ. כלתי סיפרה לי מה בכוונתם לעשות בנושא השיפוץ והאביזרים שברצונם לרכוש. לדוגמא הצעתי להם לרכוש כיריים חשמליים ולא גז מטעמי בטיחות ונוחות. לעשות ריצוף דמוי פרקט ולא פרקט, כיוון שדמוי פרקט עומד בפני נזקים וכו'. אני מרגישה את הלבטים ואם לא אגיד אצטער שמנעתי טעות, ואם כן אגיד זה ייחשב כהתערבות.
הבוקר כלתי התקשרה אלי ובפיה צרור תלונות כלפיי על שאני מתערבת להם בחיים וכופה את דעתי עליה. היא חושבת שהיא צריכה ללמוד מטעויותיה לבד. אך טעויות אלה עלולות להיות הרות אסון, ומה עוד שהיא עומדת ללדת ולה נדמה שהיא יודעת הכול ולא רוצה לשמוע עצות, במיוחד ממני חמותה. כי אם תהיה זו אחותה או אמה שייעצו לה את אותה עצה היא תקבל זאת ללא היסוס. כך היה לא פעם. ורדה, מה לעשות? לסתום את הפה גם אם אני רואה שהיא שוגה?
ורדה עונה: תראי, קודם כל דבר אחד ברור, אם כלתך מתלוננת שאת כופה את דעתך עליה, אולי את צריכה לבדוק שמא את מחבירה בעצות.
את אומרת שאת חושבת שיש בעיה בינך לבינה. כי אם היא הייתה טיפוס שלא רוצה עצות, אז גם מאמה ואחותה היא לא הייתה לוקחת עצות, ואת אומרת שהיא כן מקבלת את עצותיהן ורק ממך לא. אז אני אומרת, רגע. תבדקי. תבדקי מה קורה ביניכן? האם היא תופסת אותך כדמות דומיננטית? האם בזמנו אולי לא קיבלת אותה? האם האופן שבו את מייעצת לה נותן לה תחושה שאם היא לא תעשה את מה שאת אומרת זה יהיה לא בסדר? האם את מגזימה כשהיא אומרת שהיא רוצה ללמוד מטעויותיה?
ועל אילו טעויות הרות אסון את מדברת? יש רבבות בתים בישראל שמשתמשים בגז בישול ולא קורה אסון, אז זאת הבעיה כשאת מדברת על טעויות הרות אסון? אולי יש פה משהו מאוד כפייתי, כי אם את אומרת למישהו שאם הוא לא יעשה מה שאת אומרת לו זה יגרום לאסון. את למעשה אומרת לה שכל בני משפחתה יכולים להתפוצץ מבלון גז, ויש בזה משהו מאוד מלחיץ. אז מה שאני מציעה שתבדקי עם כלתך מה מפריע לה. העניין הוא באמת סוג של מינון. יש גבול דק בין עצה טובה להתקרצצות.
וחס וחלילה לא לדבר עם הבן שלך. כי זה הדבר הכי מעצבן, כי אומרת זאת לבעלה שבא אליה עם העצות של אימא שלו ואז למעשה כאילו מתערבת בינה לבין בעלה. אז לא. תמשיכי לייעץ לכלתך אבל תבדקי איתה מה מתאים לה ומה לא מתאים לה. אולי הטון שלך בעייתי. כי אני מרגישה שהטון של מכתבך יש בו אלמנט מסוים של כפייתיות. ואת בעצמך אומרת שאת אוהבת לייעץ, בכיף, אז תייעצי לכל העולם אבל עזבי את כלתך. לפעמים אלה יחסים מאוד עדינים ואולי כל מה שאת צריכה זה לשנות את המינון ואולי ובעיקר לשנות את הטון.
ותבדקי גם עם כלתך מה היא כן רוצה לשמוע, מה היא לא רוצה לשמוע, ובהצלחה. העיקר שיהיו ביניכן יחסים טובים ואוהבים. ועוד דבר - את אומרת שהיא עומדת ללדת, אז תקשיבי - תיזהרי לא להיות סבתא מתקרצצת. באמת. תהיי נבונה.
08/04/2014
