יורם שפטל על הבחירות לנשיאות: "המפסידים הגדולים של הבחירות הם הפרשנים"
שפטל טוען שהפרשנים השונים לא באמת יודעים על מה הם מדברים - "רק פרשנים אפסים ומטופשים יכולים להציג תרחיש שלפיו רובי ריבלין לא יאפשר לנתניהו להרכיב ממשלה"
השבוע נבחר נשיא חדש לישראל. באחת התכניות הקודמות אמרתי שאין ספק בכלל שראובן ריבלין הוא מועמד ראוי, במיוחד בהתחשב במועמדים האחרים, אבל יחד עם זאת אמרתי גם (ואני לא חוזר בי) שהוא לא דמות מלהיבה או יוצאת דופן כפי שראוי שיהיה נשיא מדינת היהודים. במדינת ישראל יש כמות בלתי נדלית של אנשים חכמים, מוכשרים, ישרים, טובים ומוצלחים, והעם היהודי משופע באנשים כאלה, כך שבהחלט היינו ראויים לנשיא בעל שיעור קומה רב יותר. יחד עם זאת באופן אישי אני מאוד שמח שבפעם הראשונה מקום המדינה בשנתה ה-67, סוף סוף יושב במשכן נשיאי ישראל אדם שהוא בית"רי וחירותניק מלידה, איש לאומי מהמעלה הראשונה וטוב שכך, במיוחד בהתחשב בדמותו של הדייר הנוכחי במשכן הנשיאות.
המערכה סביב הבחירות הובילה לאינספור "קורבנות" שנאלצו מסיבות כאלו ואחרות לפרוש מן המועמדות. כמובן שהתמודדות כזאת מלווה בדברי פרשנות של פרשנים מטעם עצמם שאינם לרוב אלא חבורה של אפסים בני כלום. וכך, פה אחד מיד לאחר הבחירות, הכתירו האפסים בני הכלום את בנימין נתניהו ולא אחר כמפסיד הגדול בבחירות הללו ואין קשקוש גדול מכך. אני אמנה את שורת המפסידים הגדולים הלכה למעשה, לא על פי קשקוש הפרשנים, המפסידים הגדולים הם קודם כל הפרשנים עצמם. כך למשל, בתערובת של רמייה ובורות, הם סיפרו לעם ישראל שנתניהו מתנגד לבחירתו של ריבלין משום שהוא סבור שכאשר יגיע המועד לכך ריבלין לא יטיל עליו את תפקיד הרכבת הממשלה.
כמה אדם צריך להיות תערובת של בור ורמאי כדי לומר את הדברים הללו?! והייתה באמת תמימות דעים מוחלטת בין קהילת האפסים בני כלום הנקראים פרשנים בנושא הזה. כולם חזרו על הסיבה הזאת. ושוב אני אומר - תערובת בלתי מצויה של בורות ורמייה, כי הרי על פי חוק נשיא לאחר בחירות חייב לזמן את כל סיעות הכנסת להתייעצות ובסוף ההתייעצות, כך כתוב בחוק, הוא יטיל את המשימה של הרכבת הממשלה על זה שמרבית חברי הכנסת המליצו עליו. לכן אפילו שמעון פרס הטיל ללא היסוס וללא שום בעיה (פעמיים, לא פעם אחת) על נתניהו את תפקיד הרכבת הממשלה בעת כהונתו. האם הפרשן מטעם עצמו, הכסיל מטעם מוחו, עד כדי כך בור ועד כדי כך רמאי שהוא באמת חושב שראובן ריבלין יטיל על איש מן השמאל להרכיב ממשלה כאשר רוב חברי הכנסת יצביעו על נתניהו כמי שלדעתם יש להטיל עליו את התפקיד? אין כמו הדוגמא הזאת כדי להראות עד כמה האברמוביצ'ים והרינות מצליחיות אינם פרשנים אלא תעמלני שמאל קיצוני מובהק שמסלפים את העובדות אפילו שמדובר בעובדות הכי פשוטות וברורות והכי חד משמעיות.
הביזיון של הפרשנים האפסים לא הסתיים עם הפרשנות האווילית באשר לסיבה שנתניהו אינו רוצה בריבלין כנשיא, סיבה שהיא ברורה לכל ושקופה לעיני כל. נתניהו חשב שריבלין, בהיותו יושב ראש הכנסת, היה יושב ראש כנסת לעומתי והוא לא ציפה ולא רצה שיושב ראש כנסת מטעם הליכוד יהיה יושב ראש כנסת לעומתי לממשלה. בין עם נתניהו צודק ובין אם לא זו לא הנקודה, ברור לכל כסיל ואוויל משריש שזו אחת ואין בילתא. וזו הסיבה לכך שנתניהו לא רצה בריבלין לתפקיד ולראיה הוא גם הדיח אותו מתפקיד יושב ראש הכנסת ויש לנו היום יושב ראש כנסת חדש. אפשר בהחלט למתוח ביקורת, ואולי מוצדקת מאוד, על נתניהו בגלל הגישה הזו אבל לבוא ולהציע את התרחיש האווילי המטופש שבגלל שהוא חשש שריבלין לא יטיל עליו כנשיא את תפקיד הרכבת הממשלה, הסבר כזה מטופש רק הפרשנים האפסים שלנו יכולים להציע.
המפסידים הגדולים
ככל שהתקרב מועד הבחירות, הסבירו לנו הפרשנים פה אחד כיצד הגברת דליה איציק תעלה לסיבוב השני והיא כמובן לא עלתה. ואז, בין הסיבוב הראשון לסיבוב השני, הסבירו לנו כל הפרשנים כיצד מאיר שטרית עומד להיות נשיא. הם כמובן שוב טעו משום שהם לא אמרו את זה כפרשנים אלא כתעמולנים, הואיל ומאיר שטרית הוא ליכודניק משומד והוא נמצא בתהליך של שמד פלשתיני אז כמובן שהמחבל התקשורתי המצוי רוצה שהוא יהיה נשיא. אז הם התנהלו כאילו מדובר בפרשנות אובייקטיבית של העובדות, של מה שמתרחש בכנסת. לאחר שאותם פרשנים עלובי נפש נאלצו לבלוע את הגלולה המרה והבינו שראובן ריבלין הוא הנשיא ולא מאיר שטרית, הם התחילו להסביר לנו (לא פחות ולא יותר משנאת נתניהו) דברים שהם שקר מתועב - שנתניהו פעל ללא הרף באמצעות אנשיו לבחירתו של שטרית כנשיא, ואין רמייה גדולה מזו. נכון שנתניהו לא תמך בריבלין מלכתחילה אבל ברור לגמרי שמהרגע שהוא הביע בו את תמיכתו בפומבי הוא לא פעל בשום צורה שהיא נגד בחירתו, קל וחומר לא בבנין הכנסת ביום הבחירות. זו פשוט רמייה שהפרשן המצוי והבזוי אומר אותה שוב ושוב על מנת להראות כמה נתניהו הוא טיפוס אפל מצד אחד וכמה הוא נבך והמפסיד הגדול מצד שני, אבל הכל מבוסס על שקר גס ובזוי כאשר אף אחד מן הפרשנים לא מונים מיהם אותם אנשים עלומים ומסתורים בבנין הכנסת שפעלו מטעמו של נתניהו.
אבל לא רק הפרשנים הם המפסידים הגדולים, מפסידה גדולה מאוד היא מפלגת העבודה ששני המועמדים שהיא תמכה בהם קרי אדון בן אליעזר (שכשהתחיל להתברר כמה האיש הזה לא מתאים לא רק להיות נשיא אלא גם לא להיות נהג של נשיא, הוא נאלץ לפרוש בביזיון מהמרוץ) ואדון שטרית (שיום לאחר המרוץ התברר הביזיון שבעצם ההצבעה עבורו).
גם ציפורה שפיצר, שכולם התפעלו מהעסקה הנאלחת שהיא כרתה עם בוזי ינוקוביץ' חננוביץ', כדי להכתיר את את מאיר שטרית כנשיא אבל בסוף זה התפוצץ לה בפרצוף, היא לא המפסידה הגדולה. המגוחך מכולם, הכסיל הגדול ביותר היה האלוף במיל' אדון מצנע שכמו גולם התייצב 20 דקות לפני שהכריזו על המנצח והודיע לעם ישראל שמחנה השלום ניצח, ושהמועמד שלו מאיר שטרית הוא זה שיהיה נשיא ולא תומך המתנחלים ראובן ריבלין. מעניין שאף מחבל תקשורתי לא ציין את מצנע האוויל המשריש, שבכלל אין לו בוחן מציאות מינימאלי. כמו שהוא קרא את המפה הפוליטית 10 דקות לפני פרסום תוצאות ההצבעה כך כל ימיו הוא קרא אותה. לסיכום, המפסידים הגדולים הם אלה שמניתי - השמאל, הגברת שפיצר, מפלגת העבודה, באופן מיוחד אדון מצנע, ומעל כולם הפרשנים האפסים.
