זהבי: "תושבי גבול הצפון מוכנים להישבע באימא שלהם שהם שומעים חפירות מתחת לאדמה"
נתן זהבי מדבר על הפסקת האש ועל האזרחים המבולבלים שלא יודעים מה עומד לקרות - "האם צה"ל יישאר בעזה? האם בעלי העסקים יפוצו? רק השד יודע מה יהיה האיום הבא"
אני חושב שכבר אין מה להוסיף על כל אותם לוויות קורעות לב, ותמונות מעציבות מבתי החולים שם מנסים לשקם ולהבריא את הפצועים. היום בבוקר הייתה אמורה להיות הפסקת אש הומניטארית (זה סוג של ביטוי שאני לא כל כך מבין אותו אבל כך קוראים לזה), וכמובן שהפסקת האש ההומניטארית הופרה וממשיכים להיות שיגורים לעבר עוטף עזה ואזור אשקלון. אני מוכרח לומר שאני מאוד נבוך ומבולבל ממה שמתרחש ואני מניח שכמוני, עוד הרבה אזרחים שיש להם קצת ראש בין האוזניים ושהם לא מתלהמים ולא קיצוניים (לכל כיוון), אלא רציונלים, לא כל כך מבינים מה בדיוק קורה. האם צה"ל יצא מרצועת עזה או נשאר ברצועת עזה? האם הפעולה הופסקה בכדי להתארגן להמשך או הופסקה בגלל שהיא הופסקה? האם כל אותם בעלי עסקים שניזוקו במרחק 40 קילומטר ועשרה סנטימטר מגבול עזה לא יפוצו בעוד אלה שנמצאים בתחום הארבעים קילומטר פחות סנטימטר כן יפוצו, אפילו אם זה מעבר לכביש? האם כל הקבינט הביטחוני וממשלת ישראל מאוחדים? אנחנו יודעים ששרים אחדים היו ממש (ממש) לא בקונצנזוס עם ראש הממשלה ושר הביטחון וקולם לא נשמע. אתמול ושלשום כאילו בנט וליברמן נבלעו במנהרה, ראיתי קריקטורה ב'הארץ' שבה רואים את שניהם חופרים מתחת ללשכת ראש הממשלה מנהרה, כל אחד מצד אחר (קריקטורה של הקריקטוריסט ליברמן). יש אומרים שביום שישי בקבינט הביטחוני כנראה הגיע איזה מידע כלשהו שגרם לכולם להחליט מבלי עוררין (או שלפחות העוררין לא נשמעו כלפי חוץ ולא הובאו לידיעת האזרחים) שצריך לעצור את הסיפור.
רק קצת חומר למחשבה לאינטליגנטים שבינינו - אני רוצה להזכיר לכם שעד לפני חודש שבו התחיל המבצע, קחו 5 שנים אחורה, יום ולילה שטפו לנו את המוח על האיום הקיומי של מדינת ישראל מצד הגרעין האיראני. מישהו זוכר שהיה פעם איום כזה? אם כן הוא נשכח, ושלא לדבר על האיום הכימי מצד סוריה שנשכח אף הוא. ואז קצב הטילים והרקטות והפצמ"רים וכל המרעין בישין האלה שהחלו להתעופף לכיוון ישראל הפכו לאיום הממשי על המדינה. אז צה"ל יצא למלחמה נגד הרקטות והטילים ואז התגלו המערות, והיעד העיקרי היה חיסול המנהרות והשד יודע מה יהיה האיום הבא. כבר היום אנחנו שומעים יותר ויותר על קולות עמומים הנשמעים מתחת לאדמה בגבול הצפון, אזרחים לא מעטים מוכנים להישבע, כמו שאומרים בסלנג - 'באימא שלהם' ששמעו קולות מתחת לאדמה. אם פעם היינו אומרים שלאנשים האלה יש נדודי שינה או שהם לקחו את הכדורים הלא נכונים, לאור מה שמתרחש והתרחש באזור עזה כדאי להאמין להם או לפחות לבדוק את זה כדי שחס וחלילה לא יצוצו לפתע במטולה עשרה אנשי חיזבאללה ויעשו מה שאף אחד לא רוצה שיקרה חס וחלילה.
אז יש הרבה דילמות. מה בעצם קורה החל מעוד כמה שעות כשתסתיים הפסקת האש ההומניטארית? האם האש תחודש? כי הטילים עפים לפי האזעקות. אז ישראל תגיב? תבליג? תפגע במטרות נקודתיות מהיכן שהטילים האלה משוגרים? ואם חס וחלילה שוב יצאו אנשי הכוח הימי של החמאס לעבר חופי ישראל אז האם המבצע יחזור וכוחות צה"ל יכנסו שוב אחרי שיצאו? המון שאלות, המון סימני שאלה.
שינויים בהרגלי הצפייה
אני מוכרח לומר לכם שאתמול הצלחתי להיגמל קצת מהצפייה הבלתי נפסקת בטלוויזיה. כל אותם אנשים שראיתי שחוזרים על עצמם וממחזרים וטוחנים את עצמם למוות בדיבורים פשוט נמאסו עלי, ואז החלטתי לפתוח את התכנית של דן שילון 'המעגל'. אני מוכרח לומר לכם ששתי הדמויות הראשונות שהופיעו לי מול העיניים על המסך היו של רון בן ישי והאיש ממפעל הפיס אלוף במיל' עוזי דיין, שניהם הגיעו מזיעים אחרי שעשו סבב בכל האולפנים כהרגלם מידי יום. ואז גם העפתי לכל הרוחות את התוכנית הזאת ולא שמעתי ולא צפיתי. בספורט כמעט אין כלום, בערוץ 26, 'הפח הגדול', אני לא צופה כי אני מקבל בחילות מהרדידות, הטמטום, האינפנטיליות והבושה שיש תוכנית כזאת. אז חזרתי כהרגלי ל'נשיונל ג'יאוגרפיק וראיתי תוכנית נפלאה על אריות. אני ממליץ לכם רבותיי, תירגעו עם נשיונל ג'יאוגרפיק אם אין לכם אותו אז תשלמו 20-30 שקל בחודש, ולפחות בחודש הקרוב שבו וצפו בו ותהיה לכם הרבה נחת.
