מאזינה: "בתי היתה בסרט תלת-מימד ומאז יש לה פחד מסרטים"
המאזינה מספרה על הבהלה שקיבלה בתה בת ה-3.5 כשצפתה לראשונה בסרט קולנוע בתלת מימד: "היא נבהלה כשדבורים התקרבו אליה" - מיכל: "זו חוויה שתישכח לאט לאט. אל תקחו אותה לסרטים".
שאלה: לפני כחודשיים אני ובעלי לקחנו את בתנו בת ה-3.5 לסרט בפעם הראשונה. זה היה סרט תלת מימד עם זבובים ודבורים שכביכול הגיעו עד אליה והיא ממש הרגישה שהדמויות נוגעות לה בפנים ונכנסה ללחץ. מאז יש לה פחד מסרטים, היא לא רוצה ללכת לקולנוע בכלל, והיא מתחילה לבכות בכל פעם שמעלים את הנושא. כיצד אוכל לעזור לה להתגבר על הפחד שלה?
מיכל עונה:
הפחד של בתך הוא מובן, ילדים מערבבים בין עולם הדמיון ועולם המציאות. בתך באמת נבהלה ומבחינתה זה פחד ממשהו אמיתי, ובמצבים כאלה המוח אומר לבן אדם שהוא בסכנה. החשש של בתך יעבור אם החוויה לא תחזור על עצמה. לדעתי, בחצי השנה הקרובה אתם לא צריכים להציע לה בכלל ללכת לסרט כי בכל פעם שמציעים לה ללכת לקולנוע חוזרת אליה מיד החוויה של הפחד כי הזיכרון עוד קיים. פשוט תנו לזה להישכח.
יש ילדים שצופים בהצגה ורואים ליצנים או דמויות אחרות שמפחידות אותם ויותר לא רוצים ללכת להצגות בכלל, כי מבחינתם ההצגה זאת החוויה המפחידה. אותו הדבר תקף גם מבחינת בתך כי עבורה היום המילה סרט היא שוות ערך לבהלה ולפחד והיא לא יכולה לנתק בין הדברים. כאמור, כדי להשכיח ממנה את אותה חוויה צריך שלא יהיו מצבים שמזכרים לה אותה, אל תדברו איתה על זה לפחות עד פסח ואל תיקחו אותה לסרטים. תעשו איתה פעילויות בבית, ותצאו איתה למקומות אחרים רק לא לסרט. פשוט תניחו לעניין וזה יעבור. החוויה תתפוגג ותיעלם רק בתנאי ששום דבר אחר לא יעורר ויתסיס אותה כל פעם מחדש.
