האם להבליג על חוצפה של אנשים? "הבלגה עלולה לעלות לי בבריאות"
מאזינה שואלת את ורדה דרך הפייסבוק איך מתמודדים עם אנשים שמעצבנים אותה. ורדה: "לפעמים טוב לריב, השאלה מה גודל העניין, לצעוק על נהג בכביש? לא יודעת אם זה טוב"
שאלה: אני מנסה להיות אדם טוב יותר כלפי עצמי וכלפי אחרים. אני כל הזמן מבטיחה לעצמי לשמור על קור רוח, ולא להתעצבן ולרוב אני מצליחה. אממה, עם ישראל הוא עם חוצפן, חסר תרבות, סבלנות וטאקט ויש מצבים בחיים שאני פשוט מתפוצצת מחוצפה של אנשים. האם לדעתך כדאי להבליג על כל מיני תופעות או להתעמת? אני לא מחפשת לריב ולהתווכח עם אנשים אבל מצד שני הבלגה וחוסר תגובה יכולים לעלות לי בבריאות. מה דעתך?
ורדה עונה:
אומנם השאלה הזאת היא בשטח ההפקר שבין נימוסים והליכות אבל היא בכל זאת גם קשורה בתחום בריאות הנפש. בהכירך את עצמך את יודעת מה יותר חשוב לבריאות הנפש שלך ואת יודעת מה יעשה לך יותר טוב. לפעמים טוב לריב, ויותר מזה, אם מדובר בזכויות שלך לפעמים אסור לך לוותר. יחד עם זאת השאלה היא מה גודל העניין, לצווח על נהג בכביש לדוגמא, יכול להיות מיותר למרות שלפעמים באמת חייבים. במהלך חיי כמה וכמה פעמים כשהרגשתי שלא מתייחסים אלי כמו שצריך אני "הפכתי שולחן", "שברתי כלים", והגבתי. דווקא בכל הפעמים האלה שעשיתי מעשה ולא נתתי שידרכו עלי זה היה כשהייתי קטנה וחסרת כוח, אבל כשלא ויתרתי וכן נכנסתי למלחמה אני השגתי את מה שרציתי. זה לא שזה דבר שאני ממליצה עליו, אבל בדברים שהם מאוד עקרוניים את לא אמורה להבליג.
יש אנשים מוחצנים שהשתיקה וההבלגה עושה להם רע והם חייבים להוציא את הקיטור, ויש אנשים שחוסר הבלגה עושה להם רע ואם הם מגיבים הם מרגישים אחר כך רע. אני חושבת שזו באמת איזושהי מודעות לתופעות שבתוכן את חיה והתוצאות שלהן, ואני חושבת שזה אחד היתרונות של הגיל שלנו - שאנחנו לומדים מה מתאים לנו. אוסיף ואומר שלפעמים ההחלטות שלנו לא שוות כלום, וגם לי היו כמה פעמים בחיים שאמרתי לעצמי – 'ורדה תשתקי', ולא עזר לי ובאיזשהו שלב הקיטור פרץ. אז שוב, תלוי על מה אנחנו מדברים ותלוי באיזה עניין.
