מכתב - "רווקות נחשבת לסטטוס נחות, אני חייבת להיות אימא בכל מחיר?"
מאזינה רווקה מספרת במכתבה מדוע לא התחתנה וכי היא מאושרת מאוד למרות שהיא רווקה. ורדה: "ילדים זו לא ערובה לקירבה, לעזרה"
שאלה: אני רווקה בת 39. במהלך חיי היו לי כל מיני מערכות יחסים מעיקות שבהן על פי רוב הרגשתי לוזרית, ואפילו שחלק מהן היו טובות זה לא הגיע לחתונה מכל מיני סיבות. יש לי עבודה נהדרת ומספקת, יש לי משפחה נעימה כולל אחיינים שאני עוזרת בגידולם, יש לי מרקם חברתי מעניין, אני עושה ספורט, שרה במקהלה, נהנית מהחיים ומאושרת. אני יודעת שרווקות נחשבת לסטטוס נחות, ושאישה רווקה נחשבת למישהי שלא עמדה במבחן העיקרי של הקמת משפחה. האם אני צריכה להרגיש שאני כישלון בגלל הפסד חווית האימהות? האם אני צריכה להיכנס להיסטריה, וללכת לפסיכולוג שיאבחן אותי? מה דעתך?
ורדה עונה:
החברה שלנו לוחצת בנושא הרווקות ממש בצורה בלתי נסבלת, האתגר שלך הוא לא לתת לאף אחד לבלבל אותך. אושר הוא משהו פנימי שאת מייצרת עם אנשים שאת אוהבת, לא תמיד זה בן זוג ולא תמיד האושר נמצא בנישואים, מה גם שבימינו חיי הנישואים הם רופפים, לא תמיד מספקים ולא תמיד נגמרים טוב. תחיי את חייך כמו שמתאים לך, אני יודעת שיש דברים שמלחיצים אותך כמו ההורים שרוצים נכדים או האמירה 'אם לא יהיו לך ילדים את תתחרטי', אבל חשוב לי להבהיר - ילדים הם לא ערובה לקרבה, לא ערובה לעזרה, ולא ערובה לכך שיהיה מי שיטפל בך כשתזדקני, כלום. את צריכה "להביא" ילדים אם יש בך צורך להיות אימא, אם זה אכן המקרה ואת לא התחתנת אני מקווה שתצליחי לארגן את זה בלי בן זוג קבוע, ובלי נישואין אבל אם את לא מרגישה את הצורך הזה כרגע אז תניחי לכך, תתעודדי לכי תדעי מה החיים יסדרו לך. המושג 'רווקה ממורמרת' מאוד מעצבן אותי ובייחוד היום שכל כך הרבה נשים נהדרות לא מצליחות בהכרח למצוא בן זוג. אולי יש לך בעיה ואולי לא, בכל מקרה אל תיקחי על עצמך אשמה.
