מאזין: "אני סוגר את בני בחדר ואת האור כשהוא מתפרע" - מיכל: "מסכן, מסכן, מסכן"
המאזין אבא לשלושה ילדים מספר על הקושי להתמודד עם ההתנהגות של בנו הגדול: "אני מוצא את עצמי צועק עליו כשאני לא רוצה בזה" - מיכל: "נהדר שאתה בודק את עצמך אך אין לך את המענה"
שאלה: אני אב לשלושה ילדים בני 5.5, 3.5, ושנתיים. אני מתלבט לגבי שיטת החינוך שלי ולא בטוח שהעונשים שאני נותן הם נכונים. במקרים קיצוניים, כשבני הבכור לדוגמא, זורק על אחיו הקטן חפץ לראש או מקשקש על הקירות או על הספה אני סוגר אותו בחדר ומודיע לו שאם הוא מרגיש שהוא רוצה להתנהג יפה אז שיקרא לי. הרבה פעמים כשאני מוציא אותו מהחדר והוא ממשיך להתנהג לא יפה אז אני סוגר עליו את האור. האם העונשים האלה לגיטימיים או מוגזמים מידי?
מיכל עונה:
מזלך שפנית אליי כי זה מראה שאתה מתלבט ומרגיש לא בנוח עם העונשים. חשוב לי להדגיש - לא סוגרים ילד בחדר ובוודאי שלא סוגרים עליו את האור. לתת 'עונש' לילד לא עוזר ולא פותר את הבעיה, זה רק גורם לילדים השפלה, צער, ותחושה שלא אוהבים אותם ודוחים אותם, ותגובה שיש בה את אלמנט ההשפלה לא תלמד את הילד שום דבר. ברור שאתה צריך להגיב להתנהגות של בנך אבל עליך למצוא פיתרון אחר. כרגע בנכם הבכור מושך מכם המון עוצמות, תשומת לב ויחס בדרכים שליליות. סביר להניח שהוא עושה את זה כי הוא זקוק ליחס וזמן נוסף איתכם. כדי שההתנהגות השלילית תיפסק תגידו לו שאתם חייבים לשמור על אחיו הקטן ותרחיקו אותו ממנו. זאת אומרת, ברגע שהוא זורק כיסא על אחיו הקטן אל תסתכלו אל הגדול אלא רוצו מיד אל אחיו ותנחמו אותו. כשתעשו זאת הוא פשוט יעמוד בצד, יבלע את הרוק ויחכה לשווא שמישהו יעיר לו. כשתגיבו בצורה כזו, הוא יבין שלא משתלם לו להתנהג כך. אני מציעה כמו כן שתפנה להדרכת הורים כדי שתוכל לספק לילדך את המענה הנכון.
