ידע את הדרך
אלבום המופת של גידי גוב 'דרך ארץ' ראה אור ב־1987 • מוזמנים להאזין לתוכנית מיוחדת של גוב עם רז שכניק, ששודרה ב־103fm ב־2016
שב לשרב הגדול: גידי גוב חוזר לאלבומו "דרך ארץ"
"היה לי קשה, סבלתי", הודה גידי גוב בתוכנית "אלבומי המופת" של "רדיו ללא הפסקה 103fm", בה חזר לאלבומו "דרך ארץ" משנת 1987. "הייתי אז בידי המפיק לואי להב והחלטתי שאני לא רב אתו, מה שהוא רוצה". יהודה פוליקר הוסיף: "גידי רצה ממני שיר ועוד שיר ובסוף כמעט אלבום שלם"
גידי גוב הוציא בשנת 1987 את אלבומו "דרך ארץ", שנחשב לאחד האלבומים הבולטים ברוק הישראלי בשנות השמונים. האלבום, בהפקתו המוזיקלית של לואי להב, כלל שורת להיטים כמו "שלל שרב", "כמעט סתיו", "לוליטה", שיר הנושא "דרך ארץ", "גבר בעיר", "ערב בא נלך לרקוד", "שיר אחד שמח" ושני שירים עצובים ומצליחים מאוד, "פרח" ו"יורם". באלבום לקחו חלק יוצרים מובחרים כמו מאיר אריאל ז"ל, יהודה פוליקר, עלי מוהר ז"ל, צרויה להב, מאיר ויזלטיר ומשה לוי.
גוב חזר אל האלבום בתוכנית "אלבומי המופת" של "רדיו ללא הפסקה 103fm" וסיפר כיצד השתנה סגנון המוזיקה שלו, בעקבות המפגש עם להב. "לואי להב הוא אושיה, דבא מעבודה עם ברוס ספרינגסטין ורצה דברים שאני לא יכול להיות. אבל הוא הביא את האלבום הזה למקום אמריקאי, פתוח, חזק, דברים שלא הכרתי. אני באתי מלהקת 'כוורת' ומשני תקליטים שעשיתי עם יוני רכטר. בא הבן אדם ואומר, ברדיו שומעים הרבה שירים, אני רוצה שמה שאנחנו עושים יקפוץ החוצה. לא רק מבחינת לחן ומילים, אלא בכלל. היה לו, ויש לו, עניין של סאונד. אז זו הייתה חתיכת רוחב שלא הכרתי. וזה תענוג. הסאונד של השירים זה מה שעשה את זה. צריך לשמוע את התופים של ז'אן פול זימבריס, את ארז נץ המופלא בגיטרות, את משה לוי, את כל מי שניגן פה".
על סגנון השירה שלו באלבום, שנשמע צרוד, אמר גוב: "היה לי קשה. אני סבלתי. זה לא עניין של צרוד. כשאתה שר שש שעות, שמונה שעות, אתה מצטרד טבעי וגם נגמר מזה. אז הייתי בידי לואי, ואתה עושה החלטה שאתה לא הולך לריב אתו. אמרתי זה הבן אדם, הוא יודע ואוקיי, נלך ביחד, מה שהוא רוצה. אני מאוד נהנה לשמוע את זה. זה יותר קרוב למה שאני שר היום מדברים אחרים. ברבות הימים, היום נגיד, כשאני בן 66, אני שר מה שיוצא ומשתדל לשיר הכי מדויק שאני יכול. הזעקה הזו של אז, היא בסדר, אבל אני לא יכול לעבוד בזה".
לדברי גוב כל השירים באלבום החלו מלחנים, שאת רובם הלחין יהודה פוליקר, ועליהם הולבשו טקסטים. פוליקר עצמו הצטרף לשיחה וסיפר: "גידי בחר אותי. הוא בא אלי לקחת שיר או שניים, אבל השמעתי לו עוד שיר ועוד שיר, והוא רצה גם וגם וגם, ובסוף נהיה תקליט שלם".
גוב הוסיף: "יהודה הוא אבן דרך בחיי. זה תקליט שלו. באתי אליו עוד ב'עיניים שלי' ו'בזזתי' אותו. אני לא כותב שירים וזה כמו להיכנס להיכל שבו יש הרבה זהב זרוק על הרצפה, ככה היה אתו. אהבתי באמת וזה היה מקסים. זה לקח אותי לעולם, העיף אותי. וזה לא הפסיק גם אחרי זה. היה לנו סיבוב הופעות משותף מדהים וגם היום אנחנו נפגשים, זה באהבה רבה".
הלהיט הגדול ביותר באלבום, שגם נבחר באותה השנה ל"שיר השנה" ברדיו, היה "שלל שרב", שכתב מאיר אריאל ז"ל ללחן של פוליקר. גוב סיפר שהצירוף "שלל שרב" נולד מהאופן שבו פוליקר העביר לאריאל את הלחן, עם מילים בג'יבריש שכללו את הצירוף "שה לה לה לה לה". "יהודה הביא למאיר אריאל ארבע מנגינות והוא כתב מילים. איי איי איי, מאיר אריאל, איזה חמוד, חבל".
פוליקר הוסיף: "גידי לקח את השיר שהיה אז בביצוע אחר לגמרי, בביצוע שמאיר אריאל הקליט אותו, עם קצב. לואי להב המפיק עשה פה עבודה מדהימה. הוא הוציא את הקצב, פרק את השיר ועשה ממנו בלדה".
על הצלחת "שללב שרב" אמר גוב: "לא הבנתי כלום, עשיתי מה שאהבתי. כמו היום בדיוק, לא השתנה כלום. המחשבה שהשיר יביא למכירות של האלבום לא קיימת. אין לי את הידע הזה וגם היום כשאני מקליט, זה רק מה שמתחבר ללב ואתה אוהב. כשאתה צעיר אתה טס ממקום למקום. היום אני יכול להרהר גם בשירים, מה אני שר, ויש לזה יותר משמעות, של מאיר אריאל. (השיר) נשמע לי נהדר, אני אוהב אותו. היום אני יותר אוהב לשיר (אותו)".
אחד השירים המרגשים באלבום הוא שיר הזיכרון "יורם". "יורם ביאלר ז"ל היה חבר של עלי מוהר ז"ל, שהיה חבר שלי ושרתי המון שירים שלו, והוא מת, חבל. כמו מאיר אריאל ואהוד מנור. זה תשתית שבלעדיה זה טיפה בעיה", אמר גוב. "עלי כתב שיר לחבר שלו ויהודה הלחין. השיר עבר מהלך שהקשיח אותו באלבום שעשיתי. ואחרי זה שמעתי את יהודה מבצע את השירים האלה, 'יורם' ו'פרח' ושר אותם כפי שנכתבו, בשלווה, בשקט, בעצב, ולא בהפקה בסגנון ברוס ספרינגסטין. גם אצלי, באלבום הופעה חיה, 'יורם' חזר לגרסה רכה, כפי שיהודה כתב. פגשתי את אמא של יורם. אני זוכר את עצמי נוכח באזכרה ולוחץ יד. מעבר לשיר, אנחנו עם, דמאז שאני נולדתי, יש מלחמות. והם מתים צעירים, נהרגים".
על הצלחת האלבום "דרך ארץ" אמר גוב: "נכון שהוא מכר. זה היה מאוד נחמד. אם מדובר על מכירות אז בזמנו (באלבומים שלפניו) היה נחמד, שמונת אלפים, עשרת אלפים תקליטים. ובלואי (ב"דרך ארץ") זה קפץ לארבעים אלף מיד. זאת אומרת יש פה איזה משהו של לצאת החוצה, אבל אני לא יודע את זה. אולי מזלי שאמרתי, טוב, בוא נעשה לואי, ושהכרתי את יהודה. הכרתי אנשים שכותבים שירים נפלאים, זה באמת, אני לא מצטנע פה".
בסיבוב ההופעות אליו יצא בעקבות ההצלחה ליווה את גוב רמי קלינשטיין הצעיר, שגם ניהל מוזיקלית. "עשינו תאורה, פתחנו עם קטע קלאסי של מוזיקה",נזכר גוב, "עם רמי ובנצי גפני ונאור דיין ואלון הלל, שהוא מתופף אדיר, מוזיקאי נפלא ונשמה גדולה, שהופעתי אתו הרבה שנים. השתגענו, הופענו, ווליום, רוקנ'רול, צעקות, היה נחמד".
על ההשוואה בינו לבין שלמה ארצי אמר גוב: "אני לא מוכר, לא שום דבר שקשור בארצי במובן הגדול. ארצי זה מהגדולים בארץ בזמרות ובשלאגרים ובדברים נפלאים. אני לא שם. אני גם לא 'עשיתי קיסריה' בחיים שלי. הופעתי בקיסריה, אבל לא 'עשיתי'".
