ענת משוחחת עם עמית ליאור ששובת רעב במחאה על ביטול תאגיד השידור - "זה בלתי מתקבל על הדעת!"
יו"ר איגוד התסריטאים השובת רעב: נתניהו הוא דיקטטור
עמית ליאור ביקר את ראש הממשלה בשיחה עם ענת דוידוב ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" בנושא תאגיד השידור: נתניהו גם שר התקשורת וזה הרבה יותר חמור ממה שהאזרחים בישראל מבינים. לשנות חוק בחקיקה זה סוג של עבריינות בחסות החוק. אני קורא לכחלון לדבר על חופש הביטוי, העיתונות והדמוקרטיה
אמש פורסם כי הוועדה שהוקמה לבחינת עתיד תאגיד השידור הציבורי החדש בוחנת שלו חלופות, ובכולן, ככל הנראה לא צפויים מנהלי התאגיד, המנכ"ל אלדד קובלנץ והיו"ר גיל עומר, להישאר בתפקידם. ענת דוידוב שוחחה בנושא ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" עם עמית ליאור, יו"ר איגוד התסריטאים (שרבים מכירים כ"המורה מתי" מהסדרה "עניין של זמן"), השובת רעב כבר שבוע, כמחאה על הניסיון של ראש הממשלה נתניהו לסגור את התאגיד.
"כל אחד מהתרחישים עליהם דובר הוא נבלה", אמר ליאור, "כי במשך עשר שנים עבדנו, האיגודים, כדי להגיע לחוק שיפריד את הפוליטיקאים מהחלטות לגבי מינוי היו"ר והמנכ"ל. עבר חוק, חוק שאותה ממשלה העבירה. מי שהעביר אותו זה גלעד ארדן, ועכשיו ראש הממשלה אומר שזה חמק לו מתחת לאצבעות ב'צוק איתן'. לצפות מממשלה לעמוד בחוק זה נאיבי? לשנות חוק בחקיקה זה סוג של עבריינות בחסות החוק. לנו כאזרחים אין את אותה יכולת להיות עבריינים. בלתי מתקבל על הדעת שהממשלה שהעבירה את החוק הזה עכשיו תלך אחורה, תזגזג אחורה, כי ראש הממשלה לא מבסוט מהיו"ר ושאין את המינויים שהוא רוצה שם. מקשקשים על מספרים, מדברים על מינויים, שזה לא קשור לכלום. נכנסתי לתאגיד, ראיתי כיפות, כיפות סרוגות ופאות. ראיתי חרדים, ערבים, חילונים, ראיתי את הכל, אני לא מבין על מה הם מדברים".
ראש הממשלה הוא גם שר התקשורת, הזכירה דוידוב. "זו סוגיה הרבה יותר חמורה ממה שהאזרחים בישראל מבינים", טען ליאור, "כי יש את הסעיף (בהסכם הקואליציוני) שאומר שכל החלטה שהוא מקבל בתחום התקשורת, אסור לקואליציה להתנגד לה. פתחתי את המילון האנגלי ומצאתי את ההגדרה ל'דיקטטור', אדם הלוקח לעצמו את הזכות להכתיב הוא דיקטטור. כל מי שחתם על הסעיף הזה הוא פוליטיקאי קטן מאוד. זה לא דומה למה שאנחנו מצפים מממשלה בישראל שתשרת את הציבור ולא הוא אותה. לוקחים 700 מיליון שקל בשנה מהציבור, שאמורים לשרת אותו, והופכים את ההחלטה, כדי שתשרת את הריבון, זה גזל, גניבה, רוצים להכניס את הכיס ליד שלנו, האזרחים, ולהוציא משם משהו שישרת את הריבון, זה לא מתקבל על הדעת".
"אני קורא לשר כחלון לא רק לדבר על המספרים לנצל את זכות הוטו הכלכלית שלו, שיציב עמדה ערכית וידבר על חופש הביטוי, חופש העיתונות והדמוקרטיה", אמר ליאור. "יש מאחורי שבעה איגודים מקצועיים עם חמשת אלפים איש. אנחנו אנשים מאוד עקרוניים. ניסו לשחד אותנו. אמרו לנו קחו במקום 200 מיליון, 250 מיליון שקל, נשים אתכם בערוץ נישה, ערוץ 33, רק רדו לנו מהווריד. קיבלו תשובה מאנשים עקרוניים: 'לכו חפשו מי ינענע אתכם'. כל עוד זה תלוי בנו ובכוחות שלנו להיאבק. בינתיים יש כמה פוליטיקאים שצלצלו אלי. ביום שלישי עשיתי לסטודנטים שלי מ'בצלאל' שיעור דשא מול הכנסת להסביר להם על הטרגדיה ומה קורה למי שחוטא בחטא הגאווה, וח"כ עיסאווי פריג' הגיע לשם".
"פתחתי בשביתה ביום ראשון שעבר ואני מתחיל היום את היום השמיני", סיפר ליאור, "אני מתחיל להרגיש תשישות וכיווצים בשרירים, אבל אני לא מתכוון להרים ידיים. אני מלווה ברופא הכי טוב, שמסביר לי בדיוק איך לנהל את זה ולהיות מוכן לתופעות. לא אפגע בבריאות שלי. עד עכשיו הייתי בסדר. אני שותה כמובן, אבל אסור יותר מליטר וחצי כדי שלא לגרום נזקים לכליות ובצקות ונזקים אחרים. בשלב מסוים אני אצטרך לחזור לאכול. אני כרגע מלא מרץ, אבל זה מרץ של זעם של מישהו שנאבק".
דוידוב טענה שלציבור כבר נמאס לשמוע על התאגיד. "אני לא מאמין בעריצות הטוקבקיסטים", השיב ליאור, "אני מאמין שיש מספיק אנשים אינטליגנטים במדינה הזו שמבינים מה זה שמדינה מתכנסת מהפזורות אחרי אלפיים שנה, מחדשת את השפה שלה וממציאה מחדש את התרבות והחברה שלה. מי שלא מבין את החשיבות של תרבות, של קולנוע וטלוויזיה, שלא יבין, זכותו לא להבין. אבל אני רוצה להאמין שיש מספיק אנשים אינטליגנטים במדינה הזאת, ולא פראיירים, שמבינים את חשיבות התרבות ולא מוכנים שיגנבו להם את הכסף".